‏הצגת רשומות עם תוויות אליפות העולם כדוריד נשים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אליפות העולם כדוריד נשים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 במרץ 2014

היסטוריה באליפות העולם: ברזיל אלופה

לצפייה חוזרת במשחק: http://www.youtube.com/watch?v=_3mj1bMYT-M .



(הברזילאיות חוגגות ומקדישות את התואר לג'סיקה קינטינו, שלא שיחקה באליפות בגלל פציעה.)

מתוך הודעה ועוד הודעה בפורום הכדוריד הבינלאומי handball123:

"שיחקתי כדוריד בברזיל בשנות נעוריי. בזמן האליפות הלאומית (עשרת המחוזות הטובים ביותר משחקים זה נגד זה), היינו צריכות להצמיד את כל המיטות כדי שיהיה מספיק מקום לכולן, כי לא היו מספיק מזרונים בשביל כל הבנות. כשלא שיחקנו, השאלנו את הנעליים שלנו לנערות ממחוזות אחרים שלא היו להן נעליים טובות. [...] התרגלתי לא להתקלח במשך יומיים כי לא היו מים במקלחות.

אני מכירה שחקניות מנבחרת ברזיל שמשחקות כדוריד כי האוניברסיטאות והתיכונים הציעו להן בתמורה מגורים, חינוך ושלוש ארוחות ביום - ולא יותר מזה. הדרך היחידה שלהן להצליח בחיים היתה כדוריד. מי שלא יכלה לקבל מלגה נאלצה לוותר על הכדוריד, כדי להתרכז במבחנים לקבלה לחינוך הציבורי, שבו אין מגמות ספורט.

אין לי מילים להסביר עד כמה הניצחון הזה חשוב לי."

עם תשעה ניצחונות בתשעה משחקים, הניצחון באליפות העולם הוא לא רק חשוב, הוא גם מוצדק מאין כמוהו.  ברזיל עמדה בלחץ וניצחה במשחק צמוד וקשוח, 20-22. הנבחרת השניה בלבד מחוץ לאירופה שזוכה באליפות העולם, אחרי דרום קוריאה ב-1995.

לפעמים יש רגעים קטנים שהופכים לגדולים ומכריעים משחקים. היו היום כמה כאלה, שדווקא היו אמורים להכריע את המשחק לטובת סרביה. הראשון היה במצב של 13-16 לברזיל. היתרון של ברזיל הצטמצם מחמישה שערים לשלושה, כשברזיל קיבלה זריקת שבע. השוערת תומאסביץ' עצרה את הזריקה, עצרה את הריבאונד ועצרה את זריקת השבע הנוספת שניתנה לברזילאיות. אחרי שלוש עצירות רצופות כאלה, כשסרביה גם ככה במומנטום ו-19,467 סרבים דוחפים את נבחרתם, הרגע הזה הכניס את סרביה לטירוף ונראה כמו הרגע שיעשה בדיעבד את המהפך. הסרביות הלהוטות עברו להגנה אגרסיבית במיוחד, בסגנוןגארי אולברייט והסופלקסים שלו, וצמצמו לשער אחד בלבד למרות שנותרו בשלב מסוים רק עם ארבע שחקניות שדה בעקבות הרחקות.

דווקא אז הברזילאיות הראו אופי, והזכירו לי את מה שהייתי אמור כבר לדעת: אסור לדבר על אופי כאילו הוא משהו קבוע. הברזילאיות אולי הפסידו בעבר משחקים קשים וצמודים, אבל אולי המשחקים האלה חישלו את האופי שלהן. כמו שאמרה אלכסנדרה נסימנטו בריאיון לגלובו הלילה: "ההפסד ברבע הגמר לספרד במונדיאל הקודם גרם לי לבכות במשך שבוע. הפסדנו בשער אחד בדקה האחרונה. לא הבנו כלום. התחלנו לחשוב שמשהו חסר לנו. באולימפיאדה בלונדון הפסדנו אחרי שהובלנו בשמונה שערים, מה היה חסר לנו כדי להתפתח? קור רוח וניסיון. את התכונות האלה הבאנו איתנו למונדיאל, ביחד עם השמחה הברזילאית."



ביתרון שמצטמצם, מול קהל שיא ביציעים, הברזילאיות נתנו הגנה מצוינת וכבשו שערים מכריעים בכל פעם שהסרביות עמדו לעשות מהפך. דוּדה אמורים אפילו הצליחה לפצוע את צבייץ' בעבירה גסה ולהוציא אותה מהמגרש לכמה דקות. אלה היו הדקות של השחקניות הפחות בולטות של ברזיל: השוערת המחליפה מייארה פסואה (Pessoa), ששהתה בצילה של באבי ארנהרט רוב הטורניר למרות מחצית שניה והארכה אדירה נגד הונגריה, הצילה הצלות גדולות בשער בכל פעם שהסרביות ניסו להשוות. דבורה נונש (Nunes) כבשה שער תוך התפתלות בין ההגנה הסרבית, ואף סחטה זריקת שבע או שתיים. מעל הכול, ברזיל הוכיחה שוב שהיא נבחרת קבוצתית שלא תלויה בשחקנית אחת. נסימנטו כבשה שישה שערים, ואף שחקנית חוץ ממנה לא כבשה יותר מארבעה שערים.



הרגע הגדול השני של המשחק היה שתי דקות לסיום, ביתרון של שער לברזיל, כשברזיל משחקת עם שש שחקניות בלבד אחרי שאמוֺרים הורחקה לשתי דקות. צבייץ' קיבלה כדור חופשייה על קו השש, מסוג המצבים שהפכו אותה לכובשת המצטיינת של סרביה, עם חמישה שערים במאה אחוז הצלחה עד הרגע הזה. דווקא ברגע הזה היא פספסה את השער ואת ההזדמנות להשוות, וברזיל עלתה לאחר מכן ליתרון שני שערים שהבטיח את ניצחונה. צבייץ', למרות ההחטאה, היתה שוב המצטיינת של סרביה. האכזבה היתה סאניה דמיאנוביץ', שכבשה 4 שערים מ-15 זריקות, אחוז הצלחה נוראי. לקיץ' הסתפקה ב-4 שערים מ-7 זריקות ב-35 דקות משחק בלבד, ואולי הפציעה שלה גרמה לה לבלוט פחות מבדרך כלל. למען האמת, אי אפשר להאשים אף אחת בהפסד הסרבי - עם קצת יותר מזל, עם זריקה אחת טובה יותר או עצירה אחת נוספת, סרביה היתה יכולה לנצח. השחקניות המאוכזבות שלה חגגו בסיום את מדליית הכסף, באקט שיהיו אנשים שיקראו לו לוזריות (נדמה לי שבעברית קוראים לאנשים האלה "אוהדי מכבי"), אבל הן ראויות לחגוג טורניר נהדר. מונטנגרו חגגה באולימפיאדה את מדליית הכסף וזה לא הפריע לה לזכות חצי שנה מאוחר יותר באליפות אירופה. אולי גם סרביה תלמד ממונטנגרו ומברזיל, תצבור ניסיון מההפסדים הכואבים בחצי גמר היורו ובגמר אליפות העולם, ותזכה בתארים בטורנירים הבאים, אפילו שהם לא יתקיימו בסרביה.

הברזילאיות היו מספיק טובות כדי להרוויח את הזכות להיקרא רק בכינויים שלהן, כמו כדורגלנים ברזילאים, ולא רק בגלל שככה קצר יותר לכתוב. כך נכתבה השביעייה הפותחת באתרי אינטרנט ברזילאים:   Babi; Dara, Duda, Deonise, Alê, Fernanda e Ana Paula. והמחליפות: Mayara, Déborah Hannah, Samira e Dani Piedade. לפני שנתיים, במונדיאל בברזיל, הנבחרת הפסידה ברבע הגמר לספרד לעיני 6000 צופים בלבד, כשחצי אולם נשאר ריק. אולי גם אז קראו להן בשמותיהן הפרטיים, אבל עכשיו כולם כבר יכירו אותן.

לסיום נחגוג עם השיר שאיתו ביקשה Alê, אלכסנדרה נסימנטו, לחגוג:

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=naZgKZOIDhU]

רבע גמר אליפות העולם: סרביה - נורבגיה

ביום רביעי יתקיימו ארבעת משחקי רבע הגמר באליפות העולם בכדוריד נשים. ארבעה משחקים ענקיים ופתוחים: צרפת - פולין, גרמניה - דנמרק, ברזיל - הונגריה וסרביה - נורבגיה. מאחר שעל פולין, דנמרק והונגריה כבר כתבתי כאן, ואת צרפת וגרמניה איני מכיר היטב, אתרכז כאן בסרביה - נורבגיה.

נורבגיה


מדליית זהב באולימפיאדת בייג'ין 2008. מדליית זהב באולימפיאדת לונדון 2012. מדליית זהב באליפות העולם בברזיל 2011. מדליית זהב באליפויות אירופה 2004, 2006, 2008, 2010. הן די טובות, הנורבגיות האלה. התואר היחיד שנורבגיה הפסידה בארבע השנים האחרונות היה ביורו 2012, וגם זה רק אחרי שתי הארכות בגמר נגד מונטנגרו.

נורבגיה היא המועמדת הבכירה לניצחון גם באליפות העולם הנוכחית. אמנם הסגל שלה מזדקן ולא נראה בשיאו לפני הטורניר, אבל נורה מורק בת ה-22 התאוששה מהפציעות הרבות שלה ומזרימה דם חדש לנבחרת. שאר שחקניות המפתח מבוגרות יחסית: הפיבוטיות הן איזבל בלנקו בת ה-34 והיידי לוקה בת ה-30, שתיהן עדיין בין הפיבוטיות הטובות בעולם; השוערת קתרין לונדה בת 33, ועדיין השוערת הטובה בעולם; שחקניות ההגנה הקשוחות, ברייוואנג ואניה אדין-המרסנג, הן בנות 33 ו-30 (אדין, אגב, הוסיפה לשם משפחתה את ה"המרסנג" לאחר שהתחתנה עם שחקנית קבוצתה, גרו המרסנג, עוד שחקנית נורבגית אדירה שכבר פרשה מהנבחרת. הן מגדלות ילד ביחד ומשחקות ביחד באלופת נורבגיה, לארוויק); המקשרת הימנית לין סולאנד, כמו גם הקיצונית הימנית לין קריסטין ריגלהות' קורן, בנות 29. הן די מבוגרות, הנורבגיות האלה, אבל הן עדיין נחושות, קשוחות וחזקות. עדיין הנבחרת שצריך לנצח כדי לזכות בתואר.

נבחרת נורבגיה, ביחד עם נבחרת מונטנגרו, גרמה לי להתאהב בכדוריד בזמן האולימפיאדה. זה קרה בעיקר בזכות לין סולאנד, שיד שמאל שלה קיבלה אצלי את הכינוי "יד הנפץ" לאחר שהשוערות היריבות לא הצליחו לעצור את הזריקות האדירות שלה. ההערכה שלי אליה קצת ירדה אחרי שגיליתי בקיץ שהיא קוראת את "חמישים גוונים של אפור", אבל היכולת שלה בכדוריד חשובה יותר מהטעם הספרותי שלה. היא גם תמיד מנסה לעזור לחברותיה לקבוצה, ולפני שנתיים פתחה קבוצת פייסבוק בשם "מועדון השידוכים של לין סולאנד", שניסתה לשדך בין רווקים פנויים לבין שחקניות פנויות מקבוצתה. אולי בגלל עודף רומנטיקה בחייה, סולאנד לא הציגה יכולת מרשימה בשנה האחרונה, אבל באליפות העולם נראה שהיא חוזרת לעצמה.

 



השחקנית האהובה עליי בנורבגיה, והשחקנית השניה האהובה עליי בעולם כולו, היא "לינקה", לין קריסטין ריגלהות' קורן. היא היתה פעם רק ריגלהות', עד שהתחתנה עם הכדורידן אנדרו קורן וצירפה לשמה את שם משפחתו, בזמן שהוא מוכיח שהוא פמיניסט אמיתי וצירף את שם משפחתה לשמו שלו. מה שיותר חשוב לענייננו הוא היכולת של לינקה על המגרש. המהירות שלה עדיין שם בגיל 29, כמו גם ההגנה המצוינת והמשחק הקבוצתי. לינקה, עם העיניים הגדולות, החיוך הנצחי והמבט הקבוע של "אני לא מאמינה שהבקעתי עכשיו" אחרי שהבקיעה עוד שער, היא אחת השחקניות האהובות ביותר שאפשר למצוא.



 

סרביה


 סרביה היא מארחת הטורניר וזה היתרון הגדול שלה, כי מבחינת כישרון היא נבחרת לא רעה אך לא שווה מדליה. יורו 2012 נערך גם הוא אצלה, והיא הגיעה למקום הרביעי המכובד והמאכזב בו זמנית. עכשיו היא רוצה מדליה, אבל בינתיים לא מפגינה יכולת שראויה למדליה. בשמינית הגמר היא ניצחה את דרום קוריאה המאכזבת רק בזכות שער בשניה האחרונה של המשחק. גם הקהל הסרבי מתנהג בנימוס מוגזם ובקושי מעודד, לא משהו שאנחנו מכירים מאולם פיוניר. עם זאת, לסרביה יש מספיק קהל ומספיק כישרון כדי להקשות על כל נבחרת אחרת.

בראש הנבחרת עומדת הקפטנית והמנהיגה הבלתי מעורערת, המקשרת השמאלית אנדראה לקיץ'. לֶקיץ' הקשוחה לוקחת אחריות ברגעים החשובים ומובילה את חברותיה. בעונה שעברה היא זכתה בליגת האלופות עם גיור ההונגרית. עם חגורה כחולה בקאראטה, ואהבה לכדורעף וכדורסל, לקיץ' היא ספורטאית אמיתית. באתר הרשמי שלה היא מספרת על אהבתה לכדוריד: "מהיום הראשון שעליתי על המגרש, הכדוריד מילא אותי בשמחה כל יום. הוא עדיין עושה את זה. כדוריד נעשה החיים שלי וזה לא השתנה מאז." היא מתלוננת על חוסר הפופולריות של הכדוריד בסרביה ועושה הכול כדי לקדם אותו, בין השאר בעזרת קייטנת כדוריד לילדות שהיא מנהלת.



חוסר הפופולריות של הכדוריד בסרביה גרם לשחקנית חשובה נוספת, המקשרת הימנית סאניה דמיאנוביץ', לעבור לשחק בקבוצות זרות, וכיום היא משחקת בוויבורג הדנית. כשחקנית מקצוענית במדינה זרה, סאניה מספרת על קשיי החיים. היא שונאת להתעורר מוקדם בבוקר לאימונים, וכמו כדורגלן ישראלי טיפוסי, 8:30 בבוקר נחשבת אצלה שעה מוקדמת מדי להתעורר. כמו חובבת ספורט אמיתית, פותחת את הבוקר בקריאת מדור הספורט של העיתון, ולאחר מכן מקיימת סדר יום שגרתי של אימון, ארוחה, שינה, אימון, ארוחה, שינה. "אבל אני לא מתלוננת, ספורט מביא גם דברים נפלאים. ספורט מקצועני מחייב הקרבות ומשמעת. אני שמחה להתפרנס ממשהו שאני אוהבת." אוהבת וטובה בזה. בגובה 1.82 וזריקה אדירה ביד ימין, דמיאנוביץ' כמעט בלתי ניתנת לעצירה.

                      

שחקניות חשובות נוספות הן הפיבוטית דראגנה צְבִייץ' (Cvijic), שלמרות הפנים הילדותיות והחיוך התמים היא השחקנית האלימה ביותר בכדוריד כיום, והשוערת קתרינה תומאסביץ', שאומרים שאין לה ימים בינוניים, רק ימים גדולים או גרועים, ועד עכשיו באליפות יש לה רק ימים גדולים.

המשחק:  נורבגיה טובה ועמוקה יותר, סרביה עם הקהל והנחישות מסוגלת להפתיע.

 

שמינית גמר אליפות העולם בכדוריד נשים: הונגריה - ספרד 21-28

במשחק האחרון של שלב הבתים, בין הונגריה לגרמניה, קרו שני אירועים נדירים: אניטה גרביץ החטיאה זריקת שבע, ואניטה גרביץ בכתה. שני האירועים היו כמובן קשורים זה לזה: זריקת השבע היתה בשניה האחרונה של המשחק, והיתה יכולה להשוות את התוצאה. גרביץ החטיאה, הונגריה הפסידה, וגרביץ לא יכלה לעצור את הדמעות.



בשמינית הגמר גרביץ לא התכוונה לתת לשום דבר לגרום לה לבכות שוב. ניהול משחק מזהיר ושישה שערים, כולל ארבעה בזריקות שבע, הובילו את הונגריה לניצחון ענק. גרביץ הוכיחה שוב שהיא המרכזת הטובה בעולם כיום. בגיל שלושים היא יודעת שלא נשאר לה עוד הרבה זמן לשחק. אחרי 15 שנים בקבוצתה גיוֺר (Gyor), שבה היא משחקת מאז 1998, היא זכתה בעונה שעברה לראשונה בליגת האלופות, אחרי שני הפסדים בגמר, ארבעה הפסדים בחצי הגמר וארבעה הפסדים בגמרים של גביע המחזיקות וגביע ה-EHF. עם הנבחרת היא זכתה בעשור האחרון פעמיים במדליית ארד ופעם אחת במדליית כסף באליפויות אירופה ועולם. עכשיו היא רוצה סוף סוף מדליית זהב.

הונגריה הראתה אתמול המון אופי. את המחצית הראשונה היא סיימה ביתרון ברור של 12-19, רק כדי לספוג חמישה שערים רצופים בתחילת המחצית השניה ולראות את ספרד מצמצמת ל-17-19. ספרד עוד הספיקה להחטיא זריקת שבע, לפני שהונגריה פתחה במלחמת חפירות. האגפים של הונגריה לא לגמרי קיימים, והיא פשוט תוקפת בכל הכוח מהאמצע, עוד ועוד ועוד, עם גרביץ, תומורי, זוזאנזסקי וזאצ'יק (Szucsanszki, Zacsik, אל תבקשו ממני לבטא את זה). הספרדיות לעומתן החטיאו מכל מצב, פגעו בקורות ובמשקופים, ואיבדו את העשתונות ואת המשחק.

שחקנית נבחרת ספרד, מאקארנה אגילאר, נשאלה בריאיון השבוע מה היתה משנה אם היתה יכולה לחזור בזמן, וענתה: "לא הייתי נותנת לנראה פנה להסתפר". היא התכוונה לחברת נבחרתה נראה פנה (Nerea Pena),

לפני ואחרי:

לפני              

אז בדיוק כמו התספורת של נראה פנה, גם נבחרת ספרד היתה שמחה לחזור בזמן ולשנות הכול. כל עוד אי אפשר לחזור בזמן, פנה תצטרף לחכות שהשיער שלה יצמח בחזרה, ונבחרת ספרד תצטרך לחכות לטורניר הבא. לפנה יש לפחות תירוץ, היא היתה פצועה בעונה שעברה ועוד לא חזרה לעצמה. לנבחרת ספרד אין תירוצים, יש לה סגל עמוק של שחקניות מוכשרות בכל עמדה, היא זכתה במדליית הארד באולימפיאדה, ולא היתה סיבה שתודח כבר בשלב הזה של האליפות.

נראה פנה ידועה לא רק בתספורות גרועות, אלא גם בעוגות הגבינה המחרידות בטעמן שלה. לפני המשחק בין הונגריה לגרמניה, התערבו שתי חברותיה לקבוצה ההונגרית פרנצווארוש, לאורה שטיינבאך הגרמניה וזאצ'יק ההונגריה, שהמפסידה מביניהן תצטרך לאכול את אחת מעוגות הגבינה האלה (זאצ'יק הפסידה). עכשיו גם נבחרת ספרד הפסידה, והשחקניות שלה נידונו לחורף ארוך ללא כדוריד, חורף שאין בו כלום חוץ מעוגת הגבינה הנוראית של פנה. הונגריה לעומת זאת נשארת בתחרות ויכולה להמשיך לחשוב על כדוריד, מדליות ותארים.

שמינית גמר אליפות העולם בכדוריד נשים: פולין - רומניה

 פולין





 

במשחקי הכדורגל באולימפיאדת ברלין 1936, נבחרת שבדיה פגשה את יפן. היפנים הדהימו את השבדים בריצה בלתי פוסקת והתאבדות על כל כדור, מה שגרם לשדר השבדי לקרוא כמה פעמים בתסכול: "יפנים, יפנים, יפנים בכל מקום", משפט שהפך לקאלט בשבדיה. אחרי מוקדמות מונדיאל 2013 בכדוריד, שבהן שבדיה פגשה את פולין, לא יהיה מפתיע אם השבדים יחליפו את המשפט ל"ווֺיטאס, וויטאס, ווֺיטאס בכל מקום". אלינה וויטאס (Wojtas) הפולניה הובילה את נבחרתה לניצחון גדול ומפתיע, כשהיא כובשת תשעה שערים ונמצאת בכל מקום על המגרש.

 

                    

וויטאס המקשרת, שמתנשאת לגובה של 1.91 מ' וסימן ההיכר שלה הוא העלאת שרוול החולצה מעל הכתף,  מובילה את נבחרתה גם בטורניר הזה. וויטאס מתבלטת בזריקה אימתנית בהתקפה, כשהחיסרון שלה הוא דווקא הגנה רכה יחסית. שאר נבחרתה מוכשרת פחות ומציגה בעיקר לחימה, לצד כמה שחקניות טובות כמו קרולינה קודלאץ וקינגה ביזדרה.

רומניה


 

הקבוצה הרומנית באיה מארה הרשימה העונה בליגת האלופות, כשאמנם לא הצליחה להעפיל לשלב המרכזי, אך נתנה הצגות גדולות נגד הייפו ותורינגר, עם קהל נהדר ומשחק מהיר. נבחרת רומניה מזכירה את באיה מארה, עם אותם יתרונות של אוהדים שמגיעים לכל מקום ושחקניות שרצות לכל מקום, החטאות בסיטונות של זריקות 7 והגנה רכה מדי לפעמים. זה לא מפתיע, כי נבחרת רומניה מתבססת על שחקניות באיה מארה, ובראשן השוער פאולה אונגוראנו והקיצונית ימנית אדריאנה "אדה" נצ'יטה. היתרון של הנבחרת הוא שיש לה גם שחקניות חזקות מקבוצות נוספות, ובראשן הפיבוטית הקשוחה אואנה מנאה (Manea) מקרים לובליאנה והמרכזת הנפלאה כריסטינה נאגו (Neagu), המנהיגה של הקבוצה הזאת ושל כל קבוצה שהיא נמצאת בה. נאגו סבלה מפציעה בעונה שעברה והעונה חוזרת לעצמה בהדרגה, כשהיא סובלת מכאבים שמונעים ממנה להיות אחת השחקניות הטובות בעולם, כפי שהיתה לפני הפציעה. היא עדיין השחקנית החשובה ביותר של הנבחרת, והיכולת של רומניה לזכות במדליה תלויה הרבה בה.

 



 

המשחק


רומניה, מוכשרת, מנוסה ועמוקה יותר, עם אלפי אוהדים ביציע ועם ניצחון מרשים על הונגריה בשלב הבתים, מועמדת לניצחון. פולין, שהפסידה לספרד ונורבגיה במשחקים צמודים בבית המוקדם, הוכיחה שהיא יכולה להקשות על כל נבחרת. רומניה אמורה לנצח אבל רק אחרי משחק מעניין ופתוח.