ליגת נערות, מחזור אחרון: בנות הרצליה - עירוני פ"ת 31-28

פוסט זה נכתב למטרת השווצה עתידית: כשהשחקניות האלה יהיו בעתיד שחקניות מקצועניות וכולם יכירו אותן, אני מתכוון להגיד לאנשים "היי, אני ידעתי שהן יהיו גדולות כבר כשהן היו נערות", ולהשתמש בפוסט הזה בתור הוכחה.

אז שלום לכם, אנשים מהעתיד - אמרתי לכם!

היה נחמד לראות ביציע הרבה הורים של שחקניות פ"ת. עם תמיכה כזאת של המשפחות, ועם עבודת שיווק כמו שעשו השבוע נערות י' של ראשל"צ שהביאו מאות אוהדים למשחקים, יש תקווה לעתיד טוב לכדוריד הנשים. אני מתנצל מראש בפני בנות הרצליה ודורון כזום, אבל התרכזתי במשחק הזה בפ"ת בלבד (זאת לא הפעם הראשונה שאני מתעלם מהרצליה בזמן האחרון, ואני מבטיח לתקן את התנהגותי הנלוזה בעונה הבאה).

המחצית הראשונה היתה בסימן עדי כלף. אם שחקניות בוגרות מתקשות להתמודד עם המהירות שלה, ברור שגם נערות יתקשו, והיא ניצלה את המהירות כדי לכבוש. גם השוערת הפתח-תקוואית, שחר עולי, חגגה את יום הולדתה ה-16 עם כמה עצירות יפות, ובתחילת המחצית השניה אפילו המשקופים נתנו לה מתנת יום הולדת כשעצרו בשבילה שלוש זריקות רצופות. מזל טוב!

פ"ת הובילה לאורך המשחק ביתרון של 5-4 שערים, עד שהרצליה התקרבה למהפך וצמצמה מ-18-23 ל-22-23. או אז הגיעה לידר וגנפלד, ועם שני שערים ואסיסט דאגה להעלות את פ"ת ל-22-26. הרצליה לא ויתרה וחזרה באומץ למשחק (בכלל, כל הכבוד להרצליה שלא התייאשו גם כשהיו בפיגור והמשיכו לשחק עד הסוף). שתי דקות לסיום פ"ת הובילה רק 28-30, אבל אז חטיפה גדולה של טלי בראל ושער שלה, אחד מכמה שערים חשובים שלה במשחק, הבטיח לפ"ת את הניצחון וגם קבע את תוצאת הסיום,
 28-31. פ"ת מסיימת את העונה במקום השלישי, הרצליה במקום הרביעי.

ניר חלימה, מאמן הנערות של פ"ת, עוזב את הקבוצה אחרי שנתיים, שבמהלכן הוא הספיק לקחת איתן אליפות בליגת נערות י' ובליגת החופים. אני לא מכיר אותו מספיק טוב, אבל השחקניות שלו ביקשו ממני להודות לו, ומספיק לראות אותן משחקות כדי לדעת שבאמת מגיעה לו תודה. הן משתפרות ממשחק למשחק, חלק גדול מהן כבר התחילו לשחק בהצלחה בקבוצה הבוגרת, ורואים את היסודות שהוא הנחיל להן ואת האהבה שלהן לכדוריד בזכותו. כשהן יהיו כוכבות בעתיד, חלק מהקרדיט תמיד יהיה שייך גם לו.

מכבי ראשון לציון, אלופת נערות י'

במשחק השלישי והמכריע בגמר הפלייאוף, מ.כ. חולון אירחה את מכבי ראשל"צ, לאחר שכל אחת ניצחה משחק אחד בסדרה בדיוק באותו הפרש. יש מי שטוענים שאנשים בארץ משתמשים יותר מדי במילה "מדהים", אבל אין מילה אחרת שיכולה לתאר את המשחק אתמול. מדהים. תקציר האירועים החשובים במשחק מנקודת המבט של ראשון:

דקה 10: שלי וליהיא יעקב נפצעות בו זמנית. שלי התאוששה למרות שהמשיכה לסבול מכאבים. ליהיא לעומתה בקושי הצליחה לדרוך על הרגל, והיה ברור שהיא לא תוכל לחזור לשחק. בלתי אפשרי.

דקה 20: ליהיא יעקב, מדדה על רגל אחת ועם כאבים, חזרה לשחק והמשיכה עד הסיום.

לקראת סיום המחצית הראשונה: ראשון עולה ליתרון 11-16 ונראית בדרך לניצחון קליל. הבעיה היא שגם חלק מהשחקניות שלה חושבות ככה ומפסיקות לרדת להגנה. התוצאה: כמה שערים קלים במתפרצות של חולון, ובהפסקה רק 15-16 לראשון.

דקה 39: 21-21. נראה שהולך להיות כאן מותח.

דקה 44: 21-24 לחולון, ששולטת במשחק מאז פתיחת המחצית.

דקה 50: 25-25. ראשון לא נכנעה, ושלי יעקב לקחה את המשחק על עצמה עם יכולת מרשימה ביותר, כשהיא מסיימת בתור הכובשת המצטיינת עם תשעה שערים. הולך להיות צמוד עד הסוף.

דקה 52: 25-28 לחולון. אולי לא יהיה כל כך צמוד.

דקה 55, 28-29 לחולון. ברור שיהיה צמוד. גם בזכות הקהל של ראשון: ברגעים הקשים לקראת הסיום, אוהדי ראשון ידעו לדחוף את הקבוצה בקריאות "מכבי, מכבי", בהנהגת ראש האולטראס גלעד מאור.

דקה 57, 29-29. רגע של מומנטום. שיר בן ציון, אחת השחקניות הבולטות בראשון, חטפה כדור ורצה חופשייה להתקפה. היה לה המון זמן לחשוב בדרך, מסוג המצבים שבהם יש יותר מדי זמן לחשוב ולהיכנס ללחץ. כל כך הרבה זמן לחשוב, שהספקתי לחשוב לעצמי: "אני בחיים לא הייתי עומד בלחץ, אין סיכוי שהייתי מבקיע. מה הסיכוי שהיא תבקיע?" מתברר שהסיכוי היה גבוה. בן ציון כבשה בקור רוח, אחד משבעה שערים שלה במשחק מצוין, והשוותה את התוצאה.

דקה 58:40, 30-30. מאיה כהן השוותה בעוד שער גורלי.

דקה 59:20, 30-31 לראשון. שלי יעקב כבשה שער יתרון, ולא היתה ראויה ממנה אחרי המשחק הנהדר שלה.

13 שניות לסיום, 31-31: חולון השוותה. הולכים להארכה, או שראשון תספיק לכבוש ב-13 השניות האחרונות?

אלה היו 13 שניות מותחות מאין כמוהן. כל כך מותחות, שהיה אפשר לחתוך את המתח בסכין. כל כך מותחות, שהקהל עצר את נשימתו. כל כך מותחות, שהן לא היו מומלצות לצפייה לחולי לב ונשים בהיריון. כל כך מותחות, שאפשר לכתוב עליהן שלוש קלישאות בבת אחת ולא להרגיש שהגזמת.

בעצם, אלה היו רק תשע שניות. בדיוק ארבע שניות לסיום, הכדור מצא את עצמו עמוק ברשת אחרי זריקה גדולה של ליהיא יעקב, ולא היתה ראויה ממנה אחרי משחק ההקרבה שלה. לחולון לא היה זמן להגיב. 31-32 מטורף. אתם יכולים לקרוא לקבוצה הזאת "מכבי", "מכבי ראשון" או " מכבי ראשל"צ", אבל הכי נוח לקרוא לה פשוט: האלופה.     

הגאווה של נורבגיה

כשמשחק גביע אופ"א בין ויקינג לאוסטריה וינה יצא להפסקה, גם ערוץ TV2 הנורבגי ששידר אותו יצא להפסקת פרסומות. או ככה לפחות חשב הפרשן הראלד ברדלי, שלא ידע שהטכנאי שכח לנתק את המיקרופון שלו בזמן ההפסקה. הצופים בשידור האינטרנט הופתעו לשמוע את ברדלי ממלמל לעצמו על שחקנית כדוריד: "גרוֺ הַמֶרְסֶנְג, הלסבית הכי יפה מטוֺטֶן!" וכך המרסנג, הספורטאית הכי מפורסמת בנורבגיה, הפכה ברגע אחד לאחת הלסביות המפורסמות בנורבגיה.

אותו משפט של ברדלי, Gro Hammerseng, Den flotteste lesba på Toten"", הפך לאחד המשפטים המפורסמים בנורבגיה. גרו המרסנג מעולם לא הסתירה את העובדה שהיא יוצאת עם אישה, אבל גם לא הרגישה צורך לספר את זה לעולם כולו. כשהיא הבינה שעכשיו כולם יודעים, היא קיבלה את זה ברוח טובה, ורק תיקנה: "אני לא מטוטן. אני מגיוֺביק."

כל זה היה ב-2005. תשע שנים לאחר מכן, ב-2014, גרו המרסנג מהווה כיום דמות לחיקוי בקרב הקהילה הלהט"בית בנורבגיה ובכלל. בגיל 34, אחרי היריון ולידה, היא עדיין משחקת ברמות הגבוהות של הכדוריד עם קבוצתה לארוויק.

גרו תמיד העדיפה לדבר על כדוריד ולא על העדפות מיניות, ויש הרבה מה להגיד על כדוריד בהקשר שלה. קחו נשימה עמוקה לפני שתקראו את רשימת ההישגים: שחקנית השנה בעולם 2007; MVP יורו 2004; MVP יורו 2006; מדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008; מדליית זהב ביורו 2004, 2006 ו-2010; גביע המחזיקות ב-2004; ליגת האלופות ב-2010; ועוד תארים רבים, קבוצתיים ואישיים. גרו היא מרכזת ומקשרת חכמה, קשוחה ואגרסיבית, שסיפרה פעם: "לפעמים, בלהט הקרב, אני חושבת: 'עכשיו תאכלי את הדייסה שבישלת, לעזאזל,' אם היריבה הגזימה באגרסיביות שלה." הנה קליפ שערים קצר שלה, שמסתתר ביוטיוב בין מאות קליפים של מעריצות שמתרכזים ביופייה וביחסיה עם בנות זוגה:

לא רק תארים ספורטיביים יש להמרסנג. היא קיבלה גם את פרס "קספר" מטעם עיריית גיוביק על הישגים יוצאי דופן, ובשנת 2007 נבחרה בתור "המודל לחיקוי" של השנה בליגה הנורבגית. נורבגיה היא מדינה שמעריצה כדוריד: חצי מהאוכלוסייה צפה בנבחרת הלאומית זוכה בגמר אליפות העולם 1999, בטלוויזיה הרוויחו יותר ממיליון דולר על שידורי הכדוריד באולימפיאדת 2008, ובאותה אולימפיאדה, השם "גרו המרסנג" היה הרביעי במספר האזכורים שלו בתקשורת הנורבגית כולה, אחרי שמם של ראש ממשלת נורבגיה, ברק אובמה וג'ורג' בוש. החתימה שלה בקבוצה הדנית Ikast ב-2003 שודרה בערוצים הממלכתיים של דנמרק ונורבגיה.

לא פלא שגרו המרסנג הפכה למודל לחיקוי, לא רק בנורבגיה אלא בעולם כולו. פורום מעריצים נפתח במיוחד לכבודה, עם 3451 מששתפים פעילים ו-181,281 הודעות (כיום הפורום כבר אינו פעיל). בפורום "רכילות לסבית" (מתברר שיש דבר כזה) יש 1365 הודעות בשרשור על יחסיה עם קטיה נייברג, שנופל רק מהשרשור על בת זוגה העכשווית אניה אדין, שבו יש כבר 3088 הודעות. עשרות כתבות עומק וריאיונות התפרסמו איתה בתקשורת הסקנדינבית.

המרסנג בכלל לא תכננה להפוך למודל לחיקוי. זמן קצר אחרי שכל נורבגיה שמעה שהיא הלסבית הכי יפה מטוטן, היא אמרה על יחסיה עם בת זוגה דאז: "במובן אחד זה מרגיש מוטעה שאני צריכה לצאת ולציין את זה. אבל שמתי לב שזה שהיה חשוב להרבה אנשים, קיבלתי הרבה תגובות חיוביות. ואם אני יכולה לעזור למישהו, אני שמחה. אז הכול השתלם. והעניין אף פעם לא היה סוד בשבילי או בשביל מישהו אחר. בנבחרת הנורבגית, זה לגמרי ok לחיות עם אישה."

במהלך השנים המרסנג הקפידה לשמור על פרטיותה ולא לדבר הרבה על יחסיה עם בנות זוגה. היא גם השלימה עם היותה מודל לחיקוי. ב-2009 אמרה: "אף פעם לא הרגשתי בושה, או שיש משהו לא טבעי בלהיות ביחד עם אישה, ובגלל זה לא נאבקתי עם הגדרה מינית כמו רבים אחרים. לכן בהתחלה גם לא הייתי מוכנה לענות על שאלות בנושא. חשבתי שבמידה מסוימת אין על מה לדבר. אבל אחרי תקופה מסוימת הבנתי שהפתיחוּת שלי היתה חשובה בשביל רבים אחרים, ולא קשה לי להיות פתוחה בנושא. אז אם אני יכולה לעזור לאחרים שנמצאים במצב בעייתי, אני אעשה זאת בשמחה."

בתור אישיות מפורסמת, המרסנג ניצלה את מעמדה גם כדי לקדם זכויות ילדים וזכויות אזרח בעולם.לפני אולימפיאדת בייג'ינג המרסנג גם עבדה עם אמנסטי על קמפיין לשחרור אסירים פוליטיים בסין. בשנים אחרות היא תרמה וייצגה ארגונים כמו "Save the Children" ו-PLAN, שבמסגרתו בעלי אמצעים עוזרים לממן ילדים במדינות עניות באפריקה. גרו נסעה במסגרת הארגון לזמביה, שם גם פגשה את הילדה שעזרה לממן, מגי בת התשע, ילדה עיוורת שהצעצוע היחיד שלה היה בקבוק ריק. 

ב-2012 המרסנג ילדה בן, מיו, שאותו היא מגדלת עם בת זוגה וחברתה לקבוצה, אניה אדין. ב-2013 היא ואדין התחתנו רשמית, ומאז היא נקראת גרו המרסנג-אדין. לפני מספר חודשים הן הוציאו ספר על חייהן ביחד עם מיו, כדי לעזור לזוגות דומים.

כבר ב-2008, אַרֶה גרונסטד היה שחקן הכדוריד הראשון שהודיע שהוא מעדיף גברים. הוא סיפר שגרו המרסנג היא המודל לחיקוי שלו, ושבזכותה היה לו קל יותר לספר על עצמו. נותר רק לקוות שיהיו עוד ספורטאים שיהיו אמיצים כמו גרו. המרסנג עצמה לא מרגישה צורך להגדיר את עצמה כמודל לחיקוי: "כשאומרים לי שאני מודל לחיקוי, אני מקבלת את זה כמחמאה. זאת הרי הכוונה. אבל במידה מסוימת, אני פשוט עצמי."