לקראת יורו 2014

בית א

הונגריה

אַת אניטה גֶרְבִּיץ. את אחת המרכזות הטובות בכל הזמנים. בשנתיים האחרונות זכית סוף סוף בליגת האלופות, פעמיים. ביורו הקודם הובלת את נבחרתך למדליית הארד. עכשיו את בת 31, והיורו הולך להיות אצלך בבית, בהונגריה. זאת ההזדמנות הגדולה שלך לזכות במדליית זהב עם הנבחרת ולהפוך לאגדה. ואז, בדיוק חודשיים לפני היורו, את נכנסת להיריון.

מזל טוב לאניטה, שהולכת להיות אימא. מזל פחות טוב לנבחרת הונגריה, שתחסר בטורניר את השחקנית החשובה ביותר שלה, דווקא כשיש לה הזדמנות לנצל את יתרון הביתיות ולזכות בטורניר. 

למה להיות בעדן: יש להן קהל שימלא את המגרשים, יש להן את קריאת העידוד הכי מביכה, "רִיָה, רִיָה, הונגַרִיָה", ויש להן את השחקנית עם השם הפרטי הכי מגניב, זִיטָה, ושם המשפחה הכי בלתי ניתן לביטוי, Szucsánszki.

שחקניות מפתח: אניטה גרביץ,  סוזאנה טוֺמוֺרי (מקשרת, ידועה ביכולתה לפצוע שחקניות יריבות ללא ייסורי מצפון).

ספרד

הספרדיות, שידועות גם בכינוי "ההן שמשחקות באותה ליגה עם עמית איזק וניצן דונאי", זכו במדליית הארד באולימפיאדת לונדון 2012, ונכשלו ביורו ובמונדיאל שבאו אחריה. כמחצית משחקניות הנבחרות משחקות בחו"ל, וינסו לנצל את הניסיון שלהן כדי לזכות במדליה. יש לספרדיות הרבה שחקניות טובות, אבל אין להן כוכבת-על ללכת אליה כשהמצב קשה.

למה להיות בעדן: עם פרומו מלהיב כזה:



איך אפשר לא להיות בעדן?

שחקניות מפתח: אֵלי פִּינֶדוֺ (פינה שמאל, המנהיגה של הנבחרת ואחת השחקניות האהובות בעולם), סנדרינה ברבוסה (מקשרת, השחקנית היחידה בנבחרת שיכולה להיות בלתי ניתנת לעצירה ביום טוב).

רוסיה

העשור הקודם היה תור הזהב של כדוריד הנשים הרוסי, ובמהלכו זכתה הנבחרת בארבע אליפויות עולם. לעשור החדש הן לא ממש הגיעו. כדוריד הנשים ברוסיה נמצא בנסיגה, הרוסיות לא העפילו לאליפות העולם הקודמת, והיציעים במשחקים מתמלאים רק אם מביאים חיילים רוסים כדי למלא את השורות (ולהפחיד את היריבות). יש לרוסיות לא מעט כישרון, אך הן מגיעות הפעם בתור אנדרדוגיות ולא פייבוריטיות.

למה להיות בעדן: כמעט כל הנבחרות והשחקניות ביורו 2014 נחמדות להפליא. זאת בעיה כמובן, כי כל טורניר טוב צריך גיבור רע. בדיוק בשביל זה יש את רוסיה. קחו את הפלישה לאוקראינה, החוקים ההומופוביים וארקדי גיידמאק, תוסיפו את האלמוניוּת היחסית של השחקניות הרוסיות שלא מאפשרת להזדהות איתן, ותקבלו את הגיבורה הרעה האולטימטיבית. ככל שרוסיה תצליח יותר, כך נוכל לשנוא אותה יותר. וליהנות מזה.

שחקניות מפתח: אקתרינה אִילִינָה (מקשרת).

פולין

פולין היתה הנבחרת המפתיעה של אליפות העולם והגיעה עד לחצי הגמר. האהדה הלאומית והעולמית שהיא זכתה לה הרקיעה שחקים, והלחץ גרם לה לקרוס בחצי הגמר. עם המקום הרביעי מהאליפות ההיא, הציפיות מהנבחרת הפולנית גדולות הפעם, וספק אם תצליח לעמוד בהן. אולי הכוכבת קרולינה קוּדלַאץ' תוכל לעזור בעניין הלחץ, בזכות לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה שלה.

למה להיות בעדן: השם הפרטי של השוערת גַפְּסְקָה הוא מַלְגוֺרְזָאטָה. מגיע לה פיצוי על זה.

כך נראית מלגורזאטה טיפוסית

שחקניות מפתח: אַלִינָה ווֺיְטַאס (מקשרת, 1.91 מטר עם זריקה אימתנית), קרולינה קוּדלָאץ' (מרכזת/מקשרת שלא נכנעת אף פעם).

בית ב

נורבגיה

לפעמים הודעת SMS אחת יכולה לשנות הכל. היידי לוקה בת ה-31, פיבוט נבחרת נורבגיה, הודיעה על פרישה מהנבחרת אחרי אליפות העולם. בלעדיה נורבגיה הפסידה במשחקי ההכנה, ונורה מורק, הכוכבת החדשה של הנבחרת, שונאת להפסיד. אז מורק סימסה להיידי לוקה ושאלה אם תסכים להיות מתנת הכריסטמס שלה ולחזור לנבחרת. לוקה הסכימה, ועכשיו נורבגיה תיהנה שוב מכישוריה של אחת הפיבוטיות הטובות בעולם.

נורה מורק והיידי לוקה

נורבגיה זכתה בארבע אליפויות אירופה רצופות עד שהפסידה בגמר האליפות הקודמת למונטנגרו, וגם אז רק אחרי שתי הארכות. 8 מ-14 השחקניות דאז פרשו, ונורבגיה הובסה נגד סרביה באליפות העולם. בזמן של חילופי דורות, כשהשוערת קתרין לונדה בהיריון ולא תשחק, נורבגיה כבר אינה נחשבת לזוכה אוטומטית כמו בעבר, אך היא עדיין אחת המועמדות הבולטות לתואר. 

למה להיות בעדן: אין מדינה שאוהבת כדוריד נשים יותר מנורבגיה. חצי מהאוכלוסייה צפה בנבחרת הלאומית מנצחת בגמר אליפות העולם 1999, בטלוויזיה הרוויחו יותר ממיליון דולר על שידורי הכדוריד באולימפיאדת 2008, וערוץ טלוויזיה משדר את כל משחקי הליגה.

שחקניות מפתח: נורה מורק (מקשרת, אולי השחקנית שהכי כיף לראות בכדוריד הנשים כיום), היידי לוקֶה (פיבוט, ידועה במרפקים המכאיבים שלה).

דנמרק

דנמרק זכתה בשלוש אולימפיאדות רצופות בין 1996 ל-2004, אבל מאז הידרדרה ולא זכתה במדליה עד אליפות העולם האחרונה, שבה הגיעה למקום השלישי. הבעיה הגדולה שלה בשנים האחרונות היתה איבוד העשתונות בדקות האחרונות, שנבע מהעובדה שאין לנבחרת סופרסטארית שהכדור יילך אליה בדקות האחרונות, וגם מחוסר ניסיון. שש משבע שחקניות ההרכב של דנמרק הן בנות פחות מ-25. לדניות עדיין אין סופרסטארית, אבל יש להן אוסף של שחקניות מצוינות, שהניסיון שכבר צברו הופך אותן לאחת הנבחרות החזקות ביותר בטורניר.

למה להיות בעדן: כי השוערת שלהן, סנדרה טופט, נוקמת במי שפוגעת בה:

שחקניות מפתח: אין, כל השחקניות חשובות באותה מידה. עם זאת, כדאי לשים לב ללוּאיסֶה בּוּרְגָארְד (מקשרת עם רוח לחימה אדירה) ולמרכזות, קריסטינה קריסטיאנסן ולוטה גריגל, שיהיו אלה שיצטרכו לחלק נכון את הכדורים בין כולן.

רומניה

הנבחרת הרומנית ידועה בקריסות המרהיבות שלה במשחקים מכריעים, שהגיעו לשיא באליפות העולם בשנה שעברה, כשהרומניות שמטו יתרון של חמישה שערים נגד פולין בעשר הדקות האחרונות. דווקא הנבחרת עד גיל 18 הדהימה כשזכתה השנה באליפות העולם, והנבחרת הבוגרת תנסה לקבל ממנה השראה. ההצלחה שלה תלויה בסופרסטארית כריסטינה נֵאַגוּ (Neagu), שנמצאת בכושר מצוין ואף כבשה 14 שערים במשחק ידידות בשבוע שעבר. הכול עובר דרכה, והמאמן טאדיצ'י מקבל ביקורת על המחסור בתוכנית ב'.

כריסטינה נאגו, או בשמה השני, "נבחרת רומניה"

למה להיות בעדן: האוהדים הרומנים הם הטובים ביותר בכדוריד הנשים. שלב הבתים ישוחק בעיר דברצן, הסמוכה לגבול ההונגרי עם רומניה, ואלפי אוהדים ילוו את הנבחרת הרומנית. זה אומר גם שיש פוטנציאל לקטטות הגונות בשלב הבתים השני אם הונגריה תפגוש את רומניה, שתי מדינות שלא אוהבות זו את זו.

 שחקנית מפתח: כריסטינה נֵאַגוּ (מקשרת). 

אוקראינה

הנבחרת האוקראינית האלמונית יחסית ניצלה את הבית הקל שלה, ניצחה את אוסטריה ועלתה ליורו. הבית היה קל, אבל החיים של האוקראיניות לא היו קלים: בעקבות הפלישה הרוסית למדינה, הנבחרת נאלצה לשחק את שני משחקי הבית האחרונים שלה מחוץ למדינה. אוקראינה תהיה אנדרדוגית מובהקת, אך יש לה סיכוי להפתיע. במוקדמות היא הפסידה לדנמרק רק אחרי משחקים צמודים.

למה להיות בעדן: אם אוקראינה ורוסיה יעלו מהבתים המוקדמים שלהן, הן ייפגשו בשלב הבא. אפשר רק לדמיין את מה שהולך להיות שם. זה עשוי להיות הקרב הגדול ביותר מאז משחק "הדם במים" בין נבחרות הכדורמים של הונגריה ורוסיה ב-1956.

שחקניות מפתח: אירינה גליבקו (מרכזת), ויקטוריה בּוֺרוֺשֶנקוֺ (פינה שמאל), אולגה ניקוֺלַיֶינקוֺ (מקשרת).

בית ג

שבדיה

בניגוד לשכנותיה הסקנדינביות, שבדיה לא ידועה באהבתה לכדוריד נשים. האולמות לא מתמלאים והנבחרת מעולם לא זכתה בתואר חשוב, אם כי סיימה סגנית ב-2010. אולי בגלל חוסר הפופולריות, התקשורת עוסקת יותר ברכילות ובמראה החיצוני של השחקניות השבדיות ופחות ביכולתן המקצועית. השטחיות בלטה בעיקר באולימפיאדת לונדון, שבה העיתונאי האמריקאי המפורסם ביל סימונס לא הפסיק להלל את יופיין של הכדורידניות השבדיות, בטור מצוין מכל בחינה אחרת על כדוריד נשים ( אם תקראו אותו, תדלגו על חמש הפסקאות הראשונות והמשעממות). בטור תמצאו משפטים כמו: "האם ציינתי שבמשחק היו מעורבות נשים דניות ושבדיות? היציעים היו מלאים - כאילו שלחו קריאת חירום לסוטים בכל רחבי לונדון". 

כאילו זה לא מספיק, שלוש שחקניות שבדיות פרסמו תמונה שלהן חוגגות עם יוסיין בולט את הזכייה שלו בזהב:

ג'אמינה רוברטס, בלה גולדן ואולריקה אגרן עם יוסיין בולט

התמונה יצרה חרושת שמועות על החגיגות, ואחרי שהשבדיות טענו שהן רק החליפו ברכות עם בולט, עיתון רכילות שבדי טען שהן בילו בחדרו שעה וחצי, וחישב ש"זה השאיר חצי שעה של ברכות לכל אחת".

למה להיות בעדן: הגיע הזמן שיכירו ביכולת המקצועית של השבדיות ולא ידברו רק על איך שהן נראות. לשבדיות יש שחקניות מוכשרות והן יכולות להיות הנבחרת המפתיעה של הטורניר.

שחקניות מפתח: איסבלה "בֶּלָה" גולדן (מרכזת), ולידה סגל מאוזן ואיכותי.

גרמניה

באליפות העולם גרמניה איבדה את הכוכבת קרסטין וולבולד רגע לפני האליפות. בלעדיה, סוזאן מולר לקחה את הנבחרת על גבה עד רבע הגמר. וולבולד חזרה מאז לכושר טוב ותככב בנבחרת, אך הפעם דווקא סוזאן מולר פצועה ובספק לאליפות. נשאר רק לדמיין כמה גבוה יכולה גרמניה להגיע עם סגל מלא. 

למה להיות בעדן: הפיבוט אניה אלטהאוס היא סַפָּרית, וידועה בתספורות המופרעות שלה. רק שחקנית אחת בנבחרת מוכנה שאלטהאוס תעשה עליה ניסויים, השוערת קלרה וולטרינג. "לשתינו לא אכפת מה אנשים חושבים על מה שיש לנו על הראש". ככל שגרמניה תתקדם יותר בטורניר, כך יש סיכוי שנראה תספורות מופרכות יותר.

וולטרינג ואלטהאוס

שחקניות מפתח: קלרה ווֺלטֶרינג (שוערת), סוזאן מולר (מקשרת, בספק לאליפות בגלל פציעה).

קרואטיה

קרואטיה לא זכתה מעולם בתואר, לא העפילה לאליפות העולם לפני שנה, רוב השחקניות שלה משחקות בקבוצות מקומיות בינונית, וההישג הגדול ביותר שלה היה המקום החמישי באליפות אירופה לפני עשרים שנה. אז למה הקרואטיות מאמינות שהן יכולות להגיע לפחות לחצי הגמר? בזכות שתי סיבות: הראשונה היא יתרון הביתיות. השניה היא אנדראה פנזיץ', שהכתפיים הצנומות אך העוצמתיות שלה ינסו לסחוב עליהן את הנבחרת כולה. בגובה של 1.86 מטר ועם זריקה אדירה, היא יכולה להיות בלתי ניתנת לעצירה.

פנזיץ'. אפילו ככה אי אפשר לעצור אותה

למה להיות בעדן: קרואטיה היא אחת משתי המארחות של הטורניר. אם רוצים יציעים מלאים ואווירה טובה, רצוי שהיא תמשיך לפחות עד שלב הבתים המרכזי.

שחקנית מפתח: אנדראה פֶּנֶזִיץ' (מקשרת).

הולנד

באיגוד הכדוריד ההולנדי החליטו שהנבחרת צריכה להעפיל לאולימפיאדת ריו 2016, והגו רעיון מבריק: כדי לגבש את הנבחרת, כל השחקניות ההולנדיות יחזרו לשחק בליגה ההולנדית לקראת האולימפיאדה. באיגוד רק שכחו שלשחקניות כבר יש חוזים בקבוצות זרות, שאין להן מה לחפש בליגה המקומית החלשה, ושהולנד בכל מקרה לא מספיק טובה כדי להעפיל לאולימפיאדה. האיגוד נאלץ לוותר, והכוכבות ההולנדיות ימשיכו לשחק בליגות זרות. הסיכוי שלהן להגיע לריו קטן, הסיכוי להגיע רחוק ביורו קצת יותר גדול.

למה להיות בעדן: כי הסרטון הזה היה כנראה סרטון כדוריד הנשים הפופולרי ביותר של השנים האחרונות: 

ועם יותר משלושה מיליון צפיות, ההולנדית ניקֶה גרוּט (בצהוב) היא כנראה אחת השחקניות הפופולריות בעולם. דרך אגב, היא גם שחקנית מצוינת.

שחקניות מפתח: קורנליה "ניקֶה" גרוּט (מרכזת, נחשבת לאחת הטובות בעולם בתפקידה), אֶסְטֶבַנָה פּוֺלְמַן (מקשרת).

בית ד

מונטנגרו

עברו שנתיים מאז שמונטנגרו הקטנה הדהימה את אירופה וזכתה ביורו 2012, חצי שנה אחרי שזכתה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון. בלונדון זאת היתה בויאנה פופוביץ' שכיכבה ליד הכוכבת הגדולה, קטרינה בולאטוביץ'. ביורו 2012 זאת היתה מילנה קנזביץ' שכיכבה לצד בולאטוביץ'. מאז פופוביץ' פרשה, קנזביץ' הידרדרה ביכולתה ומתרכזת בלנגוח ביריבות, ובולאטוביץ' נשארה לבד באמצע, וגם היא לא בשיאה. למונטנגרו עדיין יש כישרון, בעיקר באגפים עם שתיים מהקיצוניות הימניות הטובות בעולם, יובנקה רדיצ'ביץ' ורדמילה פטרוביץ', אבל זה לא יספיק אם קנזביץ' לא תעזור לבולאטוביץ' במרכז ההתקפה.

למה להיות בעדן: מונטנגרו היא מדינה של 600,000 תושבים בלבד, וזכייה שלה תרגש כל חובב ספורט ואפילו תכניס את כדוריד הנשים לכותרות, כמו שעשתה ב-2012 עם כתבות במעריב ובהארץ. עוד לפני כן הן ריגשו את העולם בגמר האולימפיאדה, כשחצי דקה לסיום הן הבינו שהן מפסידות ונעמדו ומחאו כפיים ליריבה הנורבגית, באקט ספורטיבי שקנה את לבם של הצופים.

שחקניות מפתח: קטרינה "קַאצָ'ה" בּוּלַאטוֺביץ' (מקשרת), יוֺבַנְקָה "יוֺקָה" רַאדִיצֶ'בִיץ' (פינה ימין). 

צרפת

הן טובות, הצרפתיות, אבל בדרך כלל הן משאירות תחושה שהיו יכולות להשיג יותר. יש להן רק תואר אחד, אליפות העולם ב-2003, והרבה יותר "כמעטים". אולי זה בגלל שרובן משחקות בליגה הצרפתית, שהקבוצות בה מפספסות הזדמנויות כמו הנבחרת, ולא צוברות מספיק ניסיון באירופה. עכשיו כבר אין לצרפתיות תירוצים של חוסר ניסיון או של פציעות, וכמו שאומר מאמן הנבחרת בעצמו: "אם הפעם לא נזכה במדליה, נצטרך לחשוב מה לא בסדר אצלנו".

למה להיות בעדן: אלכסנדרה לַקְרַבֶּרֶה היתה ב-2012 הספורטאית הצרפתייה הרביעית בלבד, שהכריזה באופן גלוי על אהבתה לנשים. כנראה שבצרפת זה עדיין לא מובן מאליו, ואפשר לשבח את האומץ של לקרברה.

לַקְרַבֶּרֶה בראיון שבו סיפרה על בת זוגה

שחקניות מפתח: אלכסנדרה לַקְרַבֶּרֶה (מקשרת), אליסון פֲּינוֺ (מרכזת).

סרביה

סרביה סובלת ממכת פציעות קשה לפני הטורניר. כל ארבע הכוכבות הגדולות שלה בספק: השוערת קתרינה תומאסביץ' והפיבוט דרגנה צבייץ' לא התאמנו בשבועות האחרונים אך כנראה יתאוששו, הסופרסטארית אנדראה לקיץ' עוברת טיפולים אינטנסיביים בתקווה להגיע מוכנה לפתיחת הטורניר, והמקשרת סאניה דמיאנוביץ' סובלת מבעיה בברך וייתכן שכלל לא תשחק. עם כל השחקניות האלה בריאות, סרביה הגיעה עד לגמר אליפות העולם בעונה שעברה, שנערך אצלה בבית לעיני קהל שיא של 20,000 צופים. ההצלחה שלה ביורו תלויה בהחלמתן המהירה.

למה להיות בעדן: אם סרביה וקרואטיה יעלו מהבתים שלהן, הן יפגשו זו את זו בשלב הבתים המרכזי, וזאת יכולה להיות מהומת ענק שתשים את המזל"ט האלבני בכיס הקטן.

שחקניות מפתח: הפצועות: אנדראה לֶקיץ' (מקשרת, אחת השחקניות הטובות בעולם), דְרַגַנָה צְבִיִיץ' (פיבוט), סַאנְיָה דַמְיאנוֺבִיץ' (מקשרת). 

סלובקיה

הנבחרת האלמונית של הטורניר, שאמורה להיות גם החלשה ביותר. סלובקיה ניצלה הרכב חסר של צרפת, במשחק חסר משמעות מבחינת הצרפתיות, כדי להוציא תיקו ביתי ולהבטיח את ההעפלה ליורו. זאת הפעם הראשונה בעשרים השנים האחרונות שסלובקיה מעפילה לטורניר חשוב.

 למה להיות בעדן: בדיחה צ'כית מפורסמת הולכת ככה: "סלובקי מגיע לפגישה עם פסיכולוג, ומספר לו שהוא סובל כל הזמן מרגשי נחיתות. הפסיכולוג שואל אותו: 'אתה במקרה סלובקי?' הסלובקי עונה שכן, והפסיכולוג קובע: "אם ככה, הכל בסדר אצלך. אתה באמת נחות'."

הצ'כים אוהבים לצחוק על הסלובקים, אבל ביורו 2014 סלובקיה תשחק וצ'כיה לא. זאת ההזדמנות של הסלובקים להראות שהם לא נחותים. אולי פעם אחת הבדיחה תהיה על חשבון הצ'כים. 

שחקניות מפתח: המבקיעות הבולטות במשחקים המכריעים במוקדמות היו סימונה סארקובה ופטרה בנושקובה. מעבר לכך לא ידוע הרבה על הסלובקיות.

לקראת ליגת האלופות: בית א', שאריות של פעם

שתי קבוצות בינוניות, ושתיים אחרות שירדו מגדולתן, ירכיבו את הבית המשעמם ביותר של שלב הבתים הראשון.

קרים לובליאנה (סלובניה)

רק לפני שנתיים, קְרים הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות. בעונה שעברה קרים עדיין החזיקה בכמה כוכבות-על. "החזיקה" זאת אולי מילה חזקה מדי, אחרי שהקבוצה נאלצה לשחרר את כל הכוכבות שלה כשהכסף נגמר. רוב השחקניות עזבו כבר במהלך העונה אחרי שלא קיבלו משכורות, השאר עזבו בקיץ. מי נשארו? כמה שחקניות בינוניות וחיזוק טרי של שתי שחקניות רוסיות.

היפו (אוסטריה)

רק לפני שנתיים, היפו זכתה בגביע המחזיקות. בעונה שעברה שיחקו אצלה שמונה מהשחקניות הבכירות של נבחרת ברזיל, אלופת העולם, בזכות הסכם של היפו עם ההתאחדות הברזילאית, שמימנה את החוזים. ההסכם נגמר, להיפו אין כסף, הכוכבות הברזילאיות עזבו, והיפו בונה קבוצה חדשה עם שחקניות אוסטריות מקומיות. עם כל הכבוד לכדוריד המקומי, קבוצה שמתבססת על אוסטריות היא קבוצה בינונית, וזה בדיוק מה שהיפו תהיה השנה.

מהזווית הישראלית, כדאי לעקוב אחרי היפו משום שחלק גדול מהשחקניות שלה משחקות בנבחרת אוסטריה, שתשחק נגד ישראל במוקדמות אליפות העולם בדצמבר.

לייפציג (גרמניה)

שתי שניות. זה הזמן שנשאר לקרולינה קודלאץ, הכוכבת הפולנייה של לייפציג, כדי להשוות את התוצאה במשחק המכריע של המוקדמות נגד פרנצווארוש. אז זה מה שהיא עשתה.




כמו שאולי שמתם לב, הבאזר צלצל לפני הזריקה, אבל השופטות החליטו להתעלם ממנו. זאת לא היתה ההחלטה השנויה במחלוקת הראשונה של השופטות בדקה האחרונה. לחובבי שערוריות השיפוט, הדרמות והפנדלים, מומלץ לצפות החל מ-1:38:23, בדקה וחצי האחרונה של ההארכה ובפנדלים שבאו אחריה:



אם הייתם צופים בכל המשחק (מותר לכם, כולו נמצא בוידאו הנ"ל), הייתם רואים תצוגה הירואית של קרולינה קודלאץ וחברותיה ללייפציג, ששיחקו ללא שלוש שחקניות פצועות. תצוגה שמוכיחה שיש להן מקום בליגת האלופות, ועם הבית הקל שהגיעו אליו, אין סיבה שלא יגיעו אפילו לרבע הגמר בהמשך.

דינמו סינארה וולגוגראד

אלופת רוסיה בשש השנים האחרונות תמשיך להתבסס על שחקניות שגדלו במועדון, ביחד עם חיזוק נקודתי. היא תתהדר העונה בשחקנית התוניסאית הראשונה אי פעם בליגה הרוסית, אסמה אלגאווי. המטרה של דינמו העונה תהיה להוכיח שהיא כוח משמעותי גם באירופה. כמו לייפציג, גם היא עשויה לנצל את הבית הקל כדי להגיע עד רבע הגמר.

לקראת ליגת האלופות: בית ד'

בבית ד' שוכנות להן שתיים מהמועמדות הבכירות להגיע רחוק בטורניר, לארוויק ובאיה מארה, ביחד עם שתיים שלא מועמדות להגיע רחוק בטורניר, מץ ולובלין.

באיה מארה (רומניה)

בשנת אלפיים התרחש בעיר בַּאיָה מַארֶה האסון האקולוגי הגדול ביותר באירופה מאז צ'רנוביל, אחרי שפיצוץ במפעל לכריית זהב הוביל לשחרור שבעים טונות של ציאניד ומתכות כבדות לנהר הדנובה. ב-14 השנים שעברו מאז נזהרו בבאיה מארה מפיצוצים, אבל לפי הסגל של קבוצת הכדוריד המקומית, הולך להיות פיצוץ חדש העונה.

עם שתי כוכבות-על בכל עמדה, עם שחקניות משמונה מדינות שונות, עם שתי ברזילאיות, שתי רוסיות, נורבגית אחת, הונגרייה, הולנדית, ביילורוסית ומקדונית בנוסף לרומניות המקומיות שבסגל, לבאיה מארה יש כמות של כישרון ואגו שמספיקה לכמה קבוצות ולכמה כדורים, אבל היא רק קבוצה אחת עם כדור אחד. באיה מארה תתפוצץ במהלך העונה, והשאלה היא איזה פיצוץ נראה: פיצוץ של כישרון שידרוס את היריבות ויחזיר לעיר את הזהב שאיבדה באסון, או פיצוץ של אגו שיגמור את הקבוצה עצמה כמו ציאניד.

באיה מארה היתה הקבוצה הכי סימפטית בליגת האלופות בעונה שעברה, עם שחקניות מקומיות מתלהבות ומלהיבות, אנדרדוגית שכמעט עלתה לשלב הבתים המרכזי. השחקניות האלה עדיין שם, רק שעכשיו נושפות בעורפן שחקניות זרות. אל שוערת נבחרת רומניה המצוינת אוּנְגוּרֵאַנוּ הוצמדה שוערת נבחרת ברזיל, אחת משתי השוערות הטובות בעולם כיום, ברברה ארנהרט. אל כוכבת הקבוצה, הקיצונית הימנית אדריאנה נֶקִיטָה, הוצמדה הברזילאית אלכסנדרה דוֺ נַסִימֵנְטוֺ, שחקנית השנה בעולם 2012, וכך הלאה והלאה. בינתיים הן עדיין מחייכות.

הברזילאיות ארנהרט (מימין) ודו נסימנטו

לצופים שמעדיפים שחקניות חביבות ולא כוכבות-על זרות, מומלץ לצפות בעיקר בצעירות המקומיות המבטיחות אליזה בוּשֶקִי ולוצ'יאנה מארין. כל עוד תצליחו לראות אותן בין כל שאר הכוכבות.

לארוויק (נורבגיה)

אלופת נורבגיה הנצחית עברה עונה קשה ורבת פציעות. לעונה הזאת היא מגיעה רעננה ובריאה, בעונה שניתן להגדיר אותה כ"עונה של אִם-ים". לארוויק יכולה להתחרות על התואר בכמה תנאים: אם סנדרה טוֺפט, שוערת נבחרת דנמרק, תיכנס לנעליים הענקיות של ססיליה לגאנגר, אולי השוערת הגדולה בכל הזמנים, שפרשה בקיץ; אם האחיות המופלאות נורה ותאה מוֺרק, שעברו ביחד תשעה ניתוחי ברכיים בארבע השנים האחרונות, יישארו בריאות; אם אַלינה ווֺיטַאס, שהתרגלה להיות הכוכבת הבלתי מעורערת של לובלין, תשחזר את יכולתה מפולין בעונתה הראשונה מחוץ לפולין; אם הגוף של הותיקות גרוֺ הַמֶרְסֶנְג, איזבל בְּלַנְקוֺ, לינקָה ריגֶלהוּת קוֺרֶן, אניה אֶדִין ולין סוּלַאנְד יחזיק מעמד; אם אף שחקנית לא תיכנס להיריון, אחרי ששמונה שחקניות שונות של לארוויק נכנסו להיריון בשלוש השנים האחרונות; אם רוב התנאים האלה יתממשו, לארוויק תהיה בפיינל-פור ותוכל לחלום על זכייה בתואר שבו זכתה לפני שלוש שנים.

הכירו את המוֺרקיות: נורה ותאה מורק. רק שישמרו על הברכיים

לובלין (פולין)

זוכרים את אַלינָה ווֺיטַאס, אחת מה"אִם-ים" של לארוויק? נו, זה היה רק לפני פיסקה אחת... ההיא שכתבתי עליה שהיא "התרגלה להיות הכוכבת הבלתי מעורערת של בלובלין"? כן, זאת.

אז זהו, לובלין איבדה את הכוכבת הגדולה שלה. אלינה וויטאס. השחקנית שהביאה ללובלין שתי אליפויות פולין רצופות. הקבוצה הביאה שתי ברזילאיות חדשות, ג'סיקה קינטינו ופטריסיה דה זֶ'ז'וּס, אבל לוויטאס אין תחליף. איתה לובלין נתנה פייט בבית המוות בעונה שעברה למרות שהפסידה את כל משחקיה, בלעדיה היא תקווה להתחרות במץ על המקום השלישי.

מץ

למץ יש לא מעט שחקניות סימפטיות, שנכשלו לחלוטין באירופה בעונה שעברה. הן לפחות זכו שוב באליפות צרפת ויוכלו לנסות לתקן. עם שחקניות כמו איבט ברוֺש, קלודין מנדי ולאורה גלסנר, יש להן סגל לא רע, ואולי גם נחזה סוף סוף בעונת הפריצה של הספרדייה לארה אסטרדה גונזאלס. רק שנצטרך לחזות בהן על mute, כי 5000 הצופים הנאמנים של מץ לא מפסיקים להרעיש בזמבורות מחרישות אוזניים והורסים כל סיכוי ליהנות מהאווירה. הצפייה לא מומלצת לבעלי האוזניים שביניכם.

דמבו. לא היה מחזיק מעמד ביציע אפילו דקה

לקראת ליגת האלופות: בית ג'

גיור, מחזיקת ליגת האלופות, תבלה בבית ג' עם ויבּוֺרג, מחזיקת גביע המחזיקות, לוקומוטיב זאגרב וסֵבהוֺף.

גיוֺר (הונגריה)

כשהספונסר שלך הוא אאודי והתקציב שלך הוא 3.5 מיליון יורו, אפשר למצוא פיתרון קל לכל בעיה. השוּטרית קתרינה בולאטוביץ' עזבה? אין בעיה, השוּטרית הגרמניה סוזאנה מולר הגיעה במקומה. המרכזת הטובה בעולם, אניטה גֵרְבִּיץ, כבר בת 31 ורוצה לנוח מדי פעם? אין בעיה, המרכזת הספרדייה מַקַארֶנָה אגילאר הגיעה כדי לתת לה מנוחה. אולם של 3000 צופים לא הספיק כדי להכיל את כל האוהדים? אין בעיה, בונים אולם חדש של 5500 מקומות. השוערת הנורבגית קתרין לוּנְדֶה, אולי השוערת הטובה בעולם, נכנסה להיריון? אין בעיה, מביאים... רגע... אופס... 

אין תחליף לשוערת הטובה בעולם. גיור אמנם הביאה במקומה את שוערת נבחרת קרואטיה, גרוּבּיסיץ', וגם ככה נמצאת בקבוצה שוערת נבחרת הונגריה, הֶר, אבל הן לא קתרין לונדה. אף אחת היא לא קתרין לונדה. טובות ככל שיהיו גרוביסיץ' והר, והן טובות, רק לונדה מסוגלת לגרום ליריבות להיכנע פסיכולוגית עוד לפני שעלו לזריקה. 

לונדה ובן זוגה, הכדורגלן הסרבי ניקולה טרייקוביץ'

 גיור עדיין הקבוצה הטובה באירופה והמועמדת הבכירה לזכייה, עם כמה מהשחקניות הטובות בעולם. אבל בלי לונדה, ליריבות פתאום יש סיכוי להבקיע.

 ויבורג (דנמרק)

אם תקפצו לבקר בפורום הכדוריד handball123, תגלו שכמעט למחצית מהמשתתפים יש באווטאר תמונה של לוּאיסֶה בּוּרְגַארְד. כולם אוהבים את המקשרת הימנית בת ה-21. הם לא אוהבים אותה בזכות כישרון מסוים או בזכות החיוך המקסים שלה. הם אוהבים אותה בזכות האופי. כמו שאומר עליה הפרשן הדני בנט נייגארד: "היא הסמל של רוח לחימה אדירה ושל מוסר עבודה - אפשר לראות את זה עליה. היא כל כך רוצה את המשחק." בורגארד היא השחקנית שכל אוהד חולם עליה. גם אם היא תפסיד, אפשר להיות בטוחים שהיא תיתן הכול. ותוסיף כמה כיסוחים בהגנה מתחת לאף של השופטות.

גם החברות של בורגארד לקבוצה זוכות לפופולאריות: הקיצונית מריה פיסקֶר בזכות המהירות, המקשרת הסרבית סַאניָה דמיָאנוֺביץ' בזכות הגובה והזריקה החזקה, והמרכזת השבדית בלה גוּלדן בזכות חוכמת המשחק. אבל מעל כולן, אי אפשר שלא לאהוב את לואיסה בורגארד, בזכות האופי.

טוב, וגם בזכות החיוך המקסים שלה.



סבהוף (שבדיה)

הקבוצה השבדית היתה אחת הקבוצות המפתיעות של העונה שעברה, וכמעט העפילה לפיינל-פור. היא נהנתה מהיכולת של שתי הכוכבות, המרכזת אידָה אוֺדֶן והשוּטרית ג'ני אַלְם, ביחד עם שלוש כוכבות משנה: ג'אמינה רוברטס, לין בלום והאנה פוגלשטרום.

אודן ואלם עדיין בקבוצה. כל השאר לא. במילים אחרות, אם קודם נהנו אידן ואלם מצוות מסייע משובח, עכשיו הן נשארו לבד, מוקפות בשבדיות צעירות (ובשוערת טובה, אידֶהן, שנשארה גם היא מהעונה שעברה). אם בעונה שעברה סבהוף נלחמה על עלייה לפיינלפור, העונה היא תילחם על עלייה לשלב הבתים המרכזי.

 לוקומוטיב זאגרב (קרואטיה)

אם אפילו מאמן ויבורג אומר שלוקומוטיב זאגרב היא תעלומה בשבילו, כנראה שהקבוצה הזאת היא באמת תעלומה. נצטרך לחכות ולראות מה היא שווה, עם סגל שכולל לא מעט שחקניות נבחרת קרואטיה.

לקראת ליגת האלופות: בית ב', (כמעט) בית המוות

זה היה אמור להיות בית המוות, עם מיטיילנד הדנית שתשלים בו שלוש קבוצות שהיו בפיינל-פור בעונה שעברה. מיטיילנד אכן מצאה את עצמה בבית, אבל לא בבית הנכון: היא תראה את ליגת האלופות מהבית, אחרי שהפסידה כבר במוקדמות. בית ב' נשאר בית חזק עם שתיים מהמועמדות לזכייה בטורניר, ורדאר ובודוצ'נוסט, אבל בית מוות תצטרכו לחפש במקום אחר.

בודוצ'נוסט (מונטנגרו)

כפי שדוברי המונטנגרינית שביניכם יודעים, בּוּדוּצְ'נוֺסְט במונטגרינית זה "העתיד". בשנתיים האחרונות בנו שם קבוצה חדשה אחרי הזכייה בליגת האלופות, וחיכו שהעתיד יגיע. עכשיו העתיד הגיע, וקוראים לו קתרינה בּוּלָאטוֺביץ'.

למעשה, העתיד לא הגיע אלא חזר: "קַאצָ'ה", כמו שמכנים אותה, כבר שיחקה בבודוצ'נוסט כשזו זכתה בליגת האלופות לפני שנתיים. קאצ'ה הספיקה מאז לעבור לרומניה ולהונגריה ולזכות בליגת האלופות עם גיור, ועכשיו היא חוזרת לקבוצתה האהובה. ביחד עם הרומניה כריסטינה נֵאָגוּ יהיה לבודוצ'נוסט צמד שוּטריות אימתני, ועם השוערת הטובה בעולם קלרה ווֺלְטֶרינג והפיבוט הטובה בעולם דְרַגאנָה צְבִיִיץ', יש לבודוצ'נוסט סיכוי טוב לעשות את זה.

ורדאר סקופיה (מקדוניה)

לפני שנה כתבתי כאן: "בגלל המחסור באוליגרכים איכותיים במקדוניה, ורדאר ייבאה אוליגרך רוסי, סרגיי סמסוננקו. למי אכפת שאף אחד לא יודע בדיוק מי הוא, מה המטרות שלו ומאיפה הכסף שלו?"

הפרטים האלה עדיין אינם ידועים, אבל אם מישהו מציע לכם מיליוני דולרים, אולם חדש ומספר דו ספרתי של כוכבות-על, לא תקחו?

לפני שלוש שנים התחילו לבנות את האולם החדש בחולון, ועדיין לא ידוע מתי העבודות יסתיימו. אצל סרגיי סמסוננקו דבר כזה לא היה קורה. את האולם החדש בסקופיה על שם המהפכן יאן סנדנסקי, עם 6500 מקומות ישיבה, לקח לו בדיוק 16 חודשים לבנות:

באולם המפואר יצטרפו חמש כוכבות חדשות לעשר הכוכבות שסמסוננקו הביא בעונה שעברה. ביניהן תהיה גם המקשרת הקרואטית אנדראה פֶּנֶזיץ', אחת השחקניות הטובות בעולם, שתשלים צמד מקשרות נפלא עם אנדראה לֶקִיץ' הסרבית. אנדראה הסרבית ואנדראה הקרואטית יובילו צוות שחקניות איכותי, וינסו להתקדם אל מעבר לחצי הגמר שאליו הגיעו בעונה שעברה.

ומה עם האינטרסים הסודיים של סמסוננקו? אולי הם קשורים למלון בן שבע הקומות שהוא הקים בצמוד לאולם.

תורינגר (גרמניה)

תורינגר היתה רחוקה בעונה שעברה שער אחד מניצחון על ורדאר ועלייה על חשבונה לפיינל-פור. החטאה גדולה של הפיבוט אניה אלטהאוס מנעה ממנה לעשות את זה. אלטהאוס עברה בקיץ לאותה וורדאר, ושתי כוכבות נוספות עזבו את תורינגר, שלא התחזקה אפילו בשחקנית משמעותית אחת. תורינגר תיהנה מחזרתה למגרשים של המרכזת קרסטין ווֺלבּוֺלד אחרי פציעה ארוכה, ותבנה כרגיל על היכולת של המקשרת נדיה נדגוֺרנַיָיה, אבל תסבול מגעגועים לשחקניות שעזבו. הקיץ הארוך שעבר על הקבוצה הרחיק אותה ביותר משער אחד מוורדאר.

מבחינתנו הישראלים, כדאי לשים לב להרברט מולר, מאמן תורינגר ואחד המאמנים הטובים באירופה, שהוא גם מאמן נבחרת אוסטריה, שתתמודד עם ישראל במוקדמות המונדיאל. איתו בקבוצה נמצאות שתי שחקניות הנבחרת האוסטרית, הקיצונית השמאלית סוניה פריי, שנחשבת לאחת הצעירות המבטיחות בעולם בתפקידה, והמקשרת הקשוחה קתרין אנגל.

סוניה פריי. תתחילו להתכונן

פודרבקה וגטה (קרואטיה)

זאת הקבוצה שעלתה מהמוקדמות על חשבון מיטיילנד, ובגללה אין לנו כאן בית מוות. העונה שעברה שלה היתה חלשה, העונה היא התחזקה בכמה שחקניות לא רעות של נבחרת קרואטיה, שלא יפצו אותנו על הגעגועים למיטיילנד.

איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים, חלק ב'

באיחור של כמה חודשים, הנה המאמר השני והאחרון בסדרה המצליחה "איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים".

במאמר הקודם הראיתי איך הטוטו מקפח את ספורט הנשים, כשהוא מעניק שמונים מיליון ש"ח לספורט הגברים על חשבון הנשים. עכשיו הזמן לדבר על ערוץ 1, עוד גוף ציבורי שמשתמש בכספי ציבור כדי לשלם לספורט גברים: 15 מיליון ש"ח לעונה תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורגל, 6 מיליון ש"ח לעונה תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורסל. מה עם ליגות הנשים? מבחינת ערוץ 1 הן אינן קיימות.

בניגוד לטוטו, רשות השידור לפחות לא מעודדת הימורים (חוץ מאשר בחסויות של הטוטו, שבמשך שנים רבות היה אחד הגופים היחידים שהורשה לשדר פרסומות בערוץ 1 במסווה של "תשדירי חסות"). אולם בדיוק כמו הרווחים של הטוטו, גם הכספים של רשות השידור אמורים לשרת את האינטרס הציבורי, ובמקרה הזה השאלה היא אם האינטרס הציבורי הוא דווקא שידור של משחקי ליגות העל לגברים. לכאורה, התשובה ברורה וחיובית. לספורט הגברי יש יותר רייטינג מאשר לספורט הנשי, הציבור מתעניין בו יותר, ולכן מתבקש לשדר אותו. זה שיקול מעניין, אבל זה לא השיקול הנכון: המטרה הרשמית של ערוץ 1 היא להוות אלטרנטיבה לערוצים המסחריים, לא להתחרות איתם על רייטינג. שיקול הרייטינג פשוט לא אמור להיות רלוונטי. אם הרייטינג שווה את הכסף, הערוצים המסחריים הם אלה שאמורים לשלם בשבילו.

גם בלי שיקול הרייטינג, עדיין אפשר למצוא נימוקים חשובים לשידור משחקי הליגות לגברים בערוץ הממלכתי. חשוב לעודד את הציבור לעשות ספורט, והספורטאים וקבוצותיהם יכולים להוות מודל לחיקוי, להראות לצעירים שיש להם לאן לשאוף ולעזור להם להשתפר בספורט דרך הצפייה במשחקים. אולם הנימוקים האלה מתאימים לנשים בדיוק כמו שהם מתאימים לגברים, הרי גם הן זקוקות לאותם מודלים לחיקוי. מי יודע מה היה קורה אם במקום לשדר רק את מכבי ת"א בתקופת הערוץ היחיד, ערוץ 1 היה משדר גם משחק נשים פעם בשבוע? מי יודע אם במקום לשדר רק ליגות גברים בשנים האחרונות, ערוץ 1 היה משדר גם ליגות נשים? אולי תדמית הספורט הנשי היתה משתפרת, ילדות ונערות היו רואות ספורטאיות שהן מודלים לחיקוי, קבוצות נשים היו יוצרות מסורת, והרייטינג של הספורט הנשי היה עולה בהתאם. לעולם לא נוכל לדעת.

מה שאנחנו יודעים הוא שספורט גברים קיבל כסף ציבורי מערוץ 1 במשך עשורים רבים, בזמן שספורט נשים לא קיבל כמעט כלום. גם אם אפשר להבין את ערוץ 1 שמעדיף כיום לשדר ספורט גברים בשעות השיא, אי אפשר להבין מדוע ספורט הנשים מקבל פחות כסף מספורט הגברים, כשהנימוקים הרלוונטיים לשידור המשחקים נכונים לספורט נשים לא פחות מאשר לגברים.    

ובכן, אם מסכמים את הוצאות הטוטו וערוץ 1, מדובר ביותר ממאה מיליון ש"ח ששייכים למדינה, אבל הולכים לפי אינטרסים שלא קשורים למדינה אלא לגופים שמנהלים אותם. מאה מיליון ש"ח ששייכים לגברים ולנשים במדינה, אבל הולכים רק לגברים, בזמן שספורטאיות אולימפיות נאלצות להתחנן שיאמצו אותן ספונסרים, שחקניות כדורגל לא מוצאות מגרשים לשחק בהם, ושחקניות כדוריד לא חולמות לקבל משכורת. פרוייקט אתנה, שמיועד לקדם ספורט נשי, מקבל 10 מיליון ש"ח בשנה מהמדינה, בערך עשירית מהסכומים שהולכים רק לספורט גברים. ספורט הגברים קיבל מאז הקמת המדינה מיליארדי שקלים של כסף ציבורי, בזמן שהנשים נשארו בצד. הגיע הזמן, אחרי עשורים רבים של קיפוח, שהנשים יזכו לקבל חלק נכבד יותר מהכספים האלה.     

ליגת נערות, מחזור אחרון: בנות הרצליה - עירוני פ"ת 31-28

פוסט זה נכתב למטרת השווצה עתידית: כשהשחקניות האלה יהיו בעתיד שחקניות מקצועניות וכולם יכירו אותן, אני מתכוון להגיד לאנשים "היי, אני ידעתי שהן יהיו גדולות כבר כשהן היו נערות", ולהשתמש בפוסט הזה בתור הוכחה.

אז שלום לכם, אנשים מהעתיד - אמרתי לכם!

היה נחמד לראות ביציע הרבה הורים של שחקניות פ"ת. עם תמיכה כזאת של המשפחות, ועם עבודת שיווק כמו שעשו השבוע נערות י' של ראשל"צ שהביאו מאות אוהדים למשחקים, יש תקווה לעתיד טוב לכדוריד הנשים. אני מתנצל מראש בפני בנות הרצליה ודורון כזום, אבל התרכזתי במשחק הזה בפ"ת בלבד (זאת לא הפעם הראשונה שאני מתעלם מהרצליה בזמן האחרון, ואני מבטיח לתקן את התנהגותי הנלוזה בעונה הבאה).

המחצית הראשונה היתה בסימן עדי כלף. אם שחקניות בוגרות מתקשות להתמודד עם המהירות שלה, ברור שגם נערות יתקשו, והיא ניצלה את המהירות כדי לכבוש. גם השוערת הפתח-תקוואית, שחר עולי, חגגה את יום הולדתה ה-16 עם כמה עצירות יפות, ובתחילת המחצית השניה אפילו המשקופים נתנו לה מתנת יום הולדת כשעצרו בשבילה שלוש זריקות רצופות. מזל טוב!

פ"ת הובילה לאורך המשחק ביתרון של 5-4 שערים, עד שהרצליה התקרבה למהפך וצמצמה מ-18-23 ל-22-23. או אז הגיעה לידר וגנפלד, ועם שני שערים ואסיסט דאגה להעלות את פ"ת ל-22-26. הרצליה לא ויתרה וחזרה באומץ למשחק (בכלל, כל הכבוד להרצליה שלא התייאשו גם כשהיו בפיגור והמשיכו לשחק עד הסוף). שתי דקות לסיום פ"ת הובילה רק 28-30, אבל אז חטיפה גדולה של טלי בראל ושער שלה, אחד מכמה שערים חשובים שלה במשחק, הבטיח לפ"ת את הניצחון וגם קבע את תוצאת הסיום,
 28-31. פ"ת מסיימת את העונה במקום השלישי, הרצליה במקום הרביעי.

ניר חלימה, מאמן הנערות של פ"ת, עוזב את הקבוצה אחרי שנתיים, שבמהלכן הוא הספיק לקחת איתן אליפות בליגת נערות י' ובליגת החופים. אני לא מכיר אותו מספיק טוב, אבל השחקניות שלו ביקשו ממני להודות לו, ומספיק לראות אותן משחקות כדי לדעת שבאמת מגיעה לו תודה. הן משתפרות ממשחק למשחק, חלק גדול מהן כבר התחילו לשחק בהצלחה בקבוצה הבוגרת, ורואים את היסודות שהוא הנחיל להן ואת האהבה שלהן לכדוריד בזכותו. כשהן יהיו כוכבות בעתיד, חלק מהקרדיט תמיד יהיה שייך גם לו.

מכבי ראשון לציון, אלופת נערות י'

במשחק השלישי והמכריע בגמר הפלייאוף, מ.כ. חולון אירחה את מכבי ראשל"צ, לאחר שכל אחת ניצחה משחק אחד בסדרה בדיוק באותו הפרש. יש מי שטוענים שאנשים בארץ משתמשים יותר מדי במילה "מדהים", אבל אין מילה אחרת שיכולה לתאר את המשחק אתמול. מדהים. תקציר האירועים החשובים במשחק מנקודת המבט של ראשון:

דקה 10: שלי וליהיא יעקב נפצעות בו זמנית. שלי התאוששה למרות שהמשיכה לסבול מכאבים. ליהיא לעומתה בקושי הצליחה לדרוך על הרגל, והיה ברור שהיא לא תוכל לחזור לשחק. בלתי אפשרי.

דקה 20: ליהיא יעקב, מדדה על רגל אחת ועם כאבים, חזרה לשחק והמשיכה עד הסיום.

לקראת סיום המחצית הראשונה: ראשון עולה ליתרון 11-16 ונראית בדרך לניצחון קליל. הבעיה היא שגם חלק מהשחקניות שלה חושבות ככה ומפסיקות לרדת להגנה. התוצאה: כמה שערים קלים במתפרצות של חולון, ובהפסקה רק 15-16 לראשון.

דקה 39: 21-21. נראה שהולך להיות כאן מותח.

דקה 44: 21-24 לחולון, ששולטת במשחק מאז פתיחת המחצית.

דקה 50: 25-25. ראשון לא נכנעה, ושלי יעקב לקחה את המשחק על עצמה עם יכולת מרשימה ביותר, כשהיא מסיימת בתור הכובשת המצטיינת עם תשעה שערים. הולך להיות צמוד עד הסוף.

דקה 52: 25-28 לחולון. אולי לא יהיה כל כך צמוד.

דקה 55, 28-29 לחולון. ברור שיהיה צמוד. גם בזכות הקהל של ראשון: ברגעים הקשים לקראת הסיום, אוהדי ראשון ידעו לדחוף את הקבוצה בקריאות "מכבי, מכבי", בהנהגת ראש האולטראס גלעד מאור.

דקה 57, 29-29. רגע של מומנטום. שיר בן ציון, אחת השחקניות הבולטות בראשון, חטפה כדור ורצה חופשייה להתקפה. היה לה המון זמן לחשוב בדרך, מסוג המצבים שבהם יש יותר מדי זמן לחשוב ולהיכנס ללחץ. כל כך הרבה זמן לחשוב, שהספקתי לחשוב לעצמי: "אני בחיים לא הייתי עומד בלחץ, אין סיכוי שהייתי מבקיע. מה הסיכוי שהיא תבקיע?" מתברר שהסיכוי היה גבוה. בן ציון כבשה בקור רוח, אחד משבעה שערים שלה במשחק מצוין, והשוותה את התוצאה.

דקה 58:40, 30-30. מאיה כהן השוותה בעוד שער גורלי.

דקה 59:20, 30-31 לראשון. שלי יעקב כבשה שער יתרון, ולא היתה ראויה ממנה אחרי המשחק הנהדר שלה.

13 שניות לסיום, 31-31: חולון השוותה. הולכים להארכה, או שראשון תספיק לכבוש ב-13 השניות האחרונות?

אלה היו 13 שניות מותחות מאין כמוהן. כל כך מותחות, שהיה אפשר לחתוך את המתח בסכין. כל כך מותחות, שהקהל עצר את נשימתו. כל כך מותחות, שהן לא היו מומלצות לצפייה לחולי לב ונשים בהיריון. כל כך מותחות, שאפשר לכתוב עליהן שלוש קלישאות בבת אחת ולא להרגיש שהגזמת.

בעצם, אלה היו רק תשע שניות. בדיוק ארבע שניות לסיום, הכדור מצא את עצמו עמוק ברשת אחרי זריקה גדולה של ליהיא יעקב, ולא היתה ראויה ממנה אחרי משחק ההקרבה שלה. לחולון לא היה זמן להגיב. 31-32 מטורף. אתם יכולים לקרוא לקבוצה הזאת "מכבי", "מכבי ראשון" או " מכבי ראשל"צ", אבל הכי נוח לקרוא לה פשוט: האלופה.     

הגאווה של נורבגיה

כשמשחק גביע אופ"א בין ויקינג לאוסטריה וינה יצא להפסקה, גם ערוץ TV2 הנורבגי ששידר אותו יצא להפסקת פרסומות. או ככה לפחות חשב הפרשן הראלד ברדלי, שלא ידע שהטכנאי שכח לנתק את המיקרופון שלו בזמן ההפסקה. הצופים בשידור האינטרנט הופתעו לשמוע את ברדלי ממלמל לעצמו על שחקנית כדוריד: "גרוֺ הַמֶרְסֶנְג, הלסבית הכי יפה מטוֺטֶן!" וכך המרסנג, הספורטאית הכי מפורסמת בנורבגיה, הפכה ברגע אחד לאחת הלסביות המפורסמות בנורבגיה.

אותו משפט של ברדלי, Gro Hammerseng, Den flotteste lesba på Toten"", הפך לאחד המשפטים המפורסמים בנורבגיה. גרו המרסנג מעולם לא הסתירה את העובדה שהיא יוצאת עם אישה, אבל גם לא הרגישה צורך לספר את זה לעולם כולו. כשהיא הבינה שעכשיו כולם יודעים, היא קיבלה את זה ברוח טובה, ורק תיקנה: "אני לא מטוטן. אני מגיוֺביק."

כל זה היה ב-2005. תשע שנים לאחר מכן, ב-2014, גרו המרסנג מהווה כיום דמות לחיקוי בקרב הקהילה הלהט"בית בנורבגיה ובכלל. בגיל 34, אחרי היריון ולידה, היא עדיין משחקת ברמות הגבוהות של הכדוריד עם קבוצתה לארוויק.

גרו תמיד העדיפה לדבר על כדוריד ולא על העדפות מיניות, ויש הרבה מה להגיד על כדוריד בהקשר שלה. קחו נשימה עמוקה לפני שתקראו את רשימת ההישגים: שחקנית השנה בעולם 2007; MVP יורו 2004; MVP יורו 2006; מדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008; מדליית זהב ביורו 2004, 2006 ו-2010; גביע המחזיקות ב-2004; ליגת האלופות ב-2010; ועוד תארים רבים, קבוצתיים ואישיים. גרו היא מרכזת ומקשרת חכמה, קשוחה ואגרסיבית, שסיפרה פעם: "לפעמים, בלהט הקרב, אני חושבת: 'עכשיו תאכלי את הדייסה שבישלת, לעזאזל,' אם היריבה הגזימה באגרסיביות שלה." הנה קליפ שערים קצר שלה, שמסתתר ביוטיוב בין מאות קליפים של מעריצות שמתרכזים ביופייה וביחסיה עם בנות זוגה:

לא רק תארים ספורטיביים יש להמרסנג. היא קיבלה גם את פרס "קספר" מטעם עיריית גיוביק על הישגים יוצאי דופן, ובשנת 2007 נבחרה בתור "המודל לחיקוי" של השנה בליגה הנורבגית. נורבגיה היא מדינה שמעריצה כדוריד: חצי מהאוכלוסייה צפה בנבחרת הלאומית זוכה בגמר אליפות העולם 1999, בטלוויזיה הרוויחו יותר ממיליון דולר על שידורי הכדוריד באולימפיאדת 2008, ובאותה אולימפיאדה, השם "גרו המרסנג" היה הרביעי במספר האזכורים שלו בתקשורת הנורבגית כולה, אחרי שמם של ראש ממשלת נורבגיה, ברק אובמה וג'ורג' בוש. החתימה שלה בקבוצה הדנית Ikast ב-2003 שודרה בערוצים הממלכתיים של דנמרק ונורבגיה.

לא פלא שגרו המרסנג הפכה למודל לחיקוי, לא רק בנורבגיה אלא בעולם כולו. פורום מעריצים נפתח במיוחד לכבודה, עם 3451 מששתפים פעילים ו-181,281 הודעות (כיום הפורום כבר אינו פעיל). בפורום "רכילות לסבית" (מתברר שיש דבר כזה) יש 1365 הודעות בשרשור על יחסיה עם קטיה נייברג, שנופל רק מהשרשור על בת זוגה העכשווית אניה אדין, שבו יש כבר 3088 הודעות. עשרות כתבות עומק וריאיונות התפרסמו איתה בתקשורת הסקנדינבית.

המרסנג בכלל לא תכננה להפוך למודל לחיקוי. זמן קצר אחרי שכל נורבגיה שמעה שהיא הלסבית הכי יפה מטוטן, היא אמרה על יחסיה עם בת זוגה דאז: "במובן אחד זה מרגיש מוטעה שאני צריכה לצאת ולציין את זה. אבל שמתי לב שזה שהיה חשוב להרבה אנשים, קיבלתי הרבה תגובות חיוביות. ואם אני יכולה לעזור למישהו, אני שמחה. אז הכול השתלם. והעניין אף פעם לא היה סוד בשבילי או בשביל מישהו אחר. בנבחרת הנורבגית, זה לגמרי ok לחיות עם אישה."

במהלך השנים המרסנג הקפידה לשמור על פרטיותה ולא לדבר הרבה על יחסיה עם בנות זוגה. היא גם השלימה עם היותה מודל לחיקוי. ב-2009 אמרה: "אף פעם לא הרגשתי בושה, או שיש משהו לא טבעי בלהיות ביחד עם אישה, ובגלל זה לא נאבקתי עם הגדרה מינית כמו רבים אחרים. לכן בהתחלה גם לא הייתי מוכנה לענות על שאלות בנושא. חשבתי שבמידה מסוימת אין על מה לדבר. אבל אחרי תקופה מסוימת הבנתי שהפתיחוּת שלי היתה חשובה בשביל רבים אחרים, ולא קשה לי להיות פתוחה בנושא. אז אם אני יכולה לעזור לאחרים שנמצאים במצב בעייתי, אני אעשה זאת בשמחה."

בתור אישיות מפורסמת, המרסנג ניצלה את מעמדה גם כדי לקדם זכויות ילדים וזכויות אזרח בעולם.לפני אולימפיאדת בייג'ינג המרסנג גם עבדה עם אמנסטי על קמפיין לשחרור אסירים פוליטיים בסין. בשנים אחרות היא תרמה וייצגה ארגונים כמו "Save the Children" ו-PLAN, שבמסגרתו בעלי אמצעים עוזרים לממן ילדים במדינות עניות באפריקה. גרו נסעה במסגרת הארגון לזמביה, שם גם פגשה את הילדה שעזרה לממן, מגי בת התשע, ילדה עיוורת שהצעצוע היחיד שלה היה בקבוק ריק. 

ב-2012 המרסנג ילדה בן, מיו, שאותו היא מגדלת עם בת זוגה וחברתה לקבוצה, אניה אדין. ב-2013 היא ואדין התחתנו רשמית, ומאז היא נקראת גרו המרסנג-אדין. לפני מספר חודשים הן הוציאו ספר על חייהן ביחד עם מיו, כדי לעזור לזוגות דומים.

כבר ב-2008, אַרֶה גרונסטד היה שחקן הכדוריד הראשון שהודיע שהוא מעדיף גברים. הוא סיפר שגרו המרסנג היא המודל לחיקוי שלו, ושבזכותה היה לו קל יותר לספר על עצמו. נותר רק לקוות שיהיו עוד ספורטאים שיהיו אמיצים כמו גרו. המרסנג עצמה לא מרגישה צורך להגדיר את עצמה כמודל לחיקוי: "כשאומרים לי שאני מודל לחיקוי, אני מקבלת את זה כמחמאה. זאת הרי הכוונה. אבל במידה מסוימת, אני פשוט עצמי."

איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים, חלק א'

67 מיליון ש"ח לעונה משלם הטוטו לליגת העל ולליגה הלאומית לגברים בכדורגל תמורת פרסום. 15 מיליון ש"ח לעונה משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורגל. 6 מיליון ש"ח משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורסל. 

קשה שלא להבחין בשני עניינים בולטים בנתונים האלה: כולם נבנים על כסף ציבורי, וכולם מגיעים לקבוצות גברים. כשהנתונים כל כך ברורים, אי אפשר שלא לתהות: האם ראוי שספורט הגברים יקבל יותר כסף ציבורי מספורט נשים?

במאמר ראשון זה אתייחס רק לכספים שמחלק הטוטו. חוק ההימורים בספורט מ-1967, שבעקבותיו הוקמה מועצת ההימורים, קבע מה האינטרס הציבורי של חלוקת כספי הטוטו: "מטרתה של המועצה היא לקדם את תרבות הספורט בישראל. המועצה מתקצבת את כל הארגונים והקבוצות, יוזמת ופועלת להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בונה תשתיות לפעילויות קהילתיות ומסייעת לספורט האולימפי." יש להדגיש שרוב רווחי הטוטו אכן מקיימים מטרות אלה, ומחולקים לפי קריטריונים ברורים ושוויוניים יחסית לגברים ולנשים (אפשר לדון גם בהם, אבל לא אעשה זאת כאן). הבעיה היא עם החלוקה של כספי הפרסום של הטוטו, הוצאה נפרדת של 87 מיליון ש"ח, שמתוכם כמעט 80 מיליון ש"ח מוענקים לכדורגל הגברים: 67 מיליון כאמור לקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, ו-13 מיליון להתאחדות לכדורגל, שמעבירה לכדורגל הנשים בערך 1% מהסכום הכולל שמועבר לגברים.  

דירקטוריון מועצת ההימורים, הטוטו, כולל 18 חברים מטעם המדינה, והם אלה שמחליטים לאן יילך הכסף לצרכי שיווק ופרסום. הסכם השיווק עם ההתאחדות לכדורגל קובע שספורט הגברים מקבל כמעט שמונים מיליון ש"ח יותר מספורט הנשים בכל שנה, ולציבור אין אפשרות להשפיע על הנושא.

האם כספי הפרסום של הטוטו הולמים את החוק ואת האינטרס הציבורי? חלק קטן מהכסף אמנם הולך למחלקות נוער ולשיפור השירות לאוהדים, אבל רוב 80 מיליון השקלים שמושקעים בפרסום בכדורגל מקדמים שני אינטרסים:

1. פרסום הטוטו, כלומר עידוד הימורים בקרב תושבי ישראל.

2. תשלום משכורות גבוהות יותר לכדורגלנים.

נראה מובן מאליו שהוצאת כסף ציבורי על עידוד הימורים אינה מתאימה לחוק ולאינטרס הציבורי. זה משאיר אותנו עם נימוק אחד לטובת הכסף שהולך לכדורגל: הגברים הם רוב המהמרים, ומהמרים בעיקר על כדורגל. אם רוב רווחי הטוטו מגיעים בזכות גברים שמהמרים על משחקי כדורגל לגברים, הגיוני שרוב הכסף יחזור לכדורגל הגברים. אני בעצמי השתמשתי בנימוק הזה בעבר. בדיעבד, הנימוק הזה שגוי. העסק שממנו הגיע הכסף למדינה אינו רלוונטי.

לדוגמא, אם חנות "הפרחים של פרח" מרוויחה כסף, היא היתה שמחה להשקיע את כספי המיסים שלה בפרסום הפרחים שלה ובמתנות ללקוחות, אבל היא לא יכולה לעשות זאת. היא צריכה לשלם אותם למדינה, והמדינה מחליטה מה לעשות עם הכסף לפי האינטרס הציבורי, בלי קשר ללקוחות "הפרחים של פרח". הטוטו הוא אמנם גוף ציבורי שלא משלם מס למדינה, אבל הכסף שלו שייך למדינה לא פחות מכספי המיסים של "הפרחים של פרח". הרווחים לא שייכים ללקוחות של הטוטו, הם שייכים למדינה וצריכים להיות מושקעים לפי האינטרס הציבורי.

כדי להמחיש את הטענה, אזכיר שחלק נכבד מרווחי הטוטו מגיע מהימורים על כדורגל אירופי. האם זה אומר שהרווחים של הטוטו צריכים להיות מושקעים בברצלונה וריאל מדריד? כמובן שלא, כי הצלחה של ברצלונה וריאל מדריד אינה אינטרס ציבורי של מדינת ישראל. המדינה אמורה להשקיע את כספי הטוטו בעידוד ספורט, לא בעידוד אירועי ספורט עליהם אנשים אוהבים להמר. מה גם שהכדורגל הישראלי מהווה רק 10% מהכנסות הטוטו, ו-80 מיליון ש"ח הם סכום מופרך לפרסום בליגת העל. 

החסות של הטוטו לכדורגל גברים קיימת כבר שנים רבות. מדובר על מאות מיליונים, אולי אפילו מיליארדי שקלים, שהגיעו לקבוצות כדורגל גברים על חשבון כסף ציבורי ששייך גם לנשים. האינטרס הציבורי אינו עידוד הימורים או העלאת משכורות לכדורגלנים. כפי שנכתב בחוק ההימורים בספורט, האינטרס הציבורי בנוגע לספורט הוא קידום תרבות הספורט, ואפשר רק לקוות שתרבות הספורט כוללת גם נשים.

המאמר הבא: איך ערוץ 1 מקפח את ספורט הנשים.

גמר הפלייאוף: הרצליה אלופה!

[רשומה מה-9/4, מועברת לכאן מהבלוג הקודם]

הרצליה וחולון נפגשו העונה ארבע פעמים, והרצליה ניצחה בכל ארבעת המשחקים. הפעם היא ניצחה 23-33, ואין ספק שהיא אלופה ראויה והקבוצה החזקה בליגה. קבוצה בכל מובן המילה, שלמרות הכוכבות שלה מה שמאפיין אותה זאת הקבוצתיות, עם הגנה לוחמת והתקפה שרוב הזמן לא הולכת בכוח על הכוכבות אלא על השחקנית החמה בכל רגע. היום למשל זאת היתה דנה אפלבוים במחצית ראשונה גדולה, שהבהירה שהרצליה היא לא רק וקרט וברטו, ולחולון לא היתה תשובה, למרות מאות צופים ביציע ואפילו כשבעה אוהדים עם בלונים כחולים ארוכים.

המאמן דורון כזום, שראוי מן הסתם להרבה קרדיט, אמר אחרי המשחק ש"הגולים שלנו התחלקו ולא בין שתי שחקניות." ובאמת, בדקה ה-14 כבר חמש שחקניות שונות כבשו את שבעת השערים של הרצליה עד אז. התוצאה בדקה ה-14 היתה 3-7 להרצליה, מה שמדגיש את ההגנה החזקה של הקבוצה.

שרון בן שושן נכנסה בחולון ועוד הצליחה לעזור לצמצם ל-6-7, לפני שהרצליה ברחה שוב ולא הביטה לאחור, עם משחק הלחימה של שני לוינקינד וההתלהבות של אושרי כהן (בתור אוהדת הפועל, אם היא היתה ביציע של האוהדים בדרבי הכדורסל, אולי היא היתה תורמת להם קצת קשיחות והם לא היו בורחים מחלשלוש כמו שחורציאניטיס). 

במחצית השניה התפתח משחק מבולגן, שהיה יכול לעזור לחולון אם היא רק היתה מסוגלת לחדור את ההגנה ההרצליינית. בעשר הדקות הראשונות רק וקרט כבשה להרצליה, שלושה שערים, אבל חולון כולה כבשה רק שניים. לאחר מכן גם יתרון מספרי לא עזר לחולון נגד ההצלות של רבקה אזרחי, ואפילו פציעה זמנית של וקרט לא עזרה לצמצמם את היתרון. 

המצטיינות שלי במשחק הן דנה אפלבוים ורבקה אזרחי (יהיה משעמם לבחור את וקרט, היא תמיד מצטיינת), אבל המצטיינת האמיתית של העונה היא הקבוצה כולה. 

בנות הרצליה - מ.כ. חולון 26-28

[רשומה מה-5/4, הועברה לכאן מהבלוג הקודם]

לפני המשחק קראו לו "המשחק הראשון בגמר הפלייאוף". אחרי המשחק אפשר לקרוא לו "המשחק של נטלי ברטו". חולון התרכזה בהגנה על שיר וקרט (שעדיין הצליחה לכבוש לא מעט), וברטו ניצלה את השטח הפנוי כדי לבלוט מההתקפה הראשונה של הרצליה עד הסיום.

ברטו הובילה את הרצליה ליתרון 3-11 בדקה ה-15, כשחולון פותחת כהרגלה בצורה חולמנית משהו. חולון לא נשברה, ואחרי שהרצליה החזיקה אותה על שלושה שערים בלבד ב-16 הדקות הראשונות, חולון החזיקה את הרצליה על שלושה שערים בלבד עד סוף המחצית. היא צמצמה עד-11-14 ממסירה על כל המגרש של רוית שושן לעבר המומחית לשערים מרחפים, אור תורג'מן, שכבשה תוך כדי ריחוף באוויר. חולון חזרה למשחק בזכות היכולת המצוינת של ילנה רוזנשטיין ושל עדי בן יעקב באגף, וגם בגלל שהקבוצה התחילה לשמור. אף פעם לא מזיק לשמור. 12-14 להרצליה בהפסקה.

חולון המשיכה לשמור במחצית השניה, אבל בכל פעם שהתקרבה להרצליה, היא סבלה מרגעים קטנים של חוסר ריכוז, כולל ירידה לא טובה להגנה וחילוף של שחקנית באמצע התקפה הרצליינית. להרצליה לא היו רגעים כאלה, היא באה למשחק נחושה והמשיכה להיות מרוכזת גם בדקות הפחות טובות, וניצחה בזכות האופי הקבוצתי הזה.

בזכות האופי, וגם בזכות ברטו. הרצליה עלתה בדקה ה-25 ל-21-26 ממהלך משולב של ברטו-וקרט-לוינקינד. המשחק נראה גמור, אבל חולון הראתה גם היא אופי וחזרה ל-24-26 בדקה ה-25. ואז ברטו, מי אם לא היא, העלתה ל-24-27. חולון כבשה, 25-27. וברטו, שוב היא, העלתה ל-25-28. חולון עוד יצאה להתקפה במצב של 26-28 דקה לסיום, לפני שהשוערת ההרצליינית שחר עידה עצרה זריקה של מוסא והבטיחה את הניצחון.

במשחק נכחו יותר ממאתיים צופים ביחד עם וובוזלה ענקית אחת, שעשתה רעש חלש כאילו היא לא רוצה להפריע לשקט המופתי של האוהדים ההרצליינים.

בחירות העונה

עונת כדוריד הנשים נגמרה רשמית בשבוע שעבר. שחקניות בנות הרצליה והמאמן דורון כזום ראויים לשבחים על עונה מצוינת, שבה ניצחו את כל המשחקים וזכו בדאבל. מאחר ששחקניות בנות הרצליה וחולון כבר נלחמו על התארים החשובים באמת, אליפות וגביע, התארים שלי מתמקדים בשחקניות שאר הליגה. שחקניות הרצליה ראויות לנבחרת משלהן.

נבחרת העונה שלי (כאמור, לא כולל הרצליה וחולון)

דניאל בורנובסקי (שוערת, ארזים ר"ג / בנות הרצליה)

בורנובסקי עברה במהלך העונה מארזים להרצליה. התקופה שלה בארזים היתה כל כך טובה, שהיא מספיקה כדי להכניס אותה לנבחרת.

אחרי אחד המשחקים שלה כתבתי כאן: "ההבדל העיקרי בין הקבוצות הוא שלר"ג יש את בורנובסקי, ולפ"ת אין את בורנובסקי". ההבדל הזה היה נכון כמעט לכל משחק של ר"ג. היא שוערת שעושה את ההבדל, ולפעמים נראה לא הוגן כלפי היריבה שיש רק בורנובסקי אחת על המגרש. אפילו כששיחקה בתור שחקנית שדה נגד מכבי ראשל"צ, היא היתה מצוינת וכמעט ניצחה לארזים את המשחק. 

לא משנה באיזו עמדה היא משחקת, בורנובסקי עושה הכול באלגנטיות ובחיוך, והיתה כובשת בקלות את לב הצופים אם רק היו במשחקים של ארזים צופים.

קרן בן הרוש (פינה שמאל, מכבי ראשל"צ)

ליריבות של מכבי ראשון יש ברירה אכזרית: להציב שמירה אישית על קרן בן הרוש ולהפקיר את מרכז המגרש, או לא לשמור עליה אישית ולסבול מנחת זרועה באגף. לא משנה מה תבחר היריבה, לראשל"צ יהיה יתרון בזכותה של בן הרוש.

בן הרוש היא מאמנת/שחקנית בראשון, וכך היא נהנית פעמיים: בן הרוש השחקנית מהווה איום מתמיד מהאגף, בן הרוש המאמנת משתמשת ביתרונות של בן הרוש השחקנית כדי לרַווח את משחק ההתקפה, ולהפוך את ראשל"צ לקבוצת ההתקפה הטובה בליגה.

נוי נחמיאס (פינה ימין, מכבי ראשל"צ)

נחמיאס נכנסה לנבחרת העונה בתור קיצונית, אבל היא יכולה לשחק בכל עמדה על המגרש, והיא אכן נוטה להימצא בכל מקום על המגרש. אין לה תכונה מסוימת יוצאת דופן, אלא מכלול של תכונות שהופכות אותה לשחקנית שתורמת לקבוצה מעבר לשערים. היא מביאה איתה אינטנסיביות, תנועה ללא כדור, ראיית משחק וזריקה חזקה. נחמיאס היא מסוג השחקניות שמסוגלות לעלות למגרש ולסחוף את כל הקבוצה ביחד איתה, כמו שעשתה במשחק המכריע נגד הפועל פ"ת. אם עושים כוחות בשכונה, כדאי לבחור אותה ראשונה - היא תעשה את השחקניות שלידה טובות יותר, ובעקבותיהן את הקבוצה כולה טובה יותר.

שובל טויטו (מקשרת ימין, קרית אונו)

היא רק בת 18, וכבר היתה המצטיינת של קבוצתה בשני משחקים מכריעים נגד מכבי ראשל"צ. היא רק בת 18, וכבר יודעת לקרוא את השוערות שמולה כדי לזרוק בדיוק למקום שהן לא יגיעו אליו. היא רק בת 18, ובכל זאת ההצלחה לא עולה לה לראש והיא מקפידה לעשות הגנה טובה בדיוק כמו התקפה. היא רק בת 18 ועדיין יש משחקים שלא הולך לה, והיא מפגינה בהם בגרות כשהיא לא מנסה לקחת את כל המשחק על עצמה. היא רק בת 18, אבל רוב העונה היא היתה רק בת 17, מה שהופך את הכל לעוד יותר מרשים.

טויטו אחראית על שתי ההצגות ההתקפיות הגדולות ביותר של שחקנית כלשהי העונה, בשני המשחקים נגד מכבי ראשל"צ. יש לה איכות של כוכבת, ושווה לקנות כרטיס בשביל לראות אותה. למרבה השמחה, כרגע לפחות עדיין אפשר לראות את המשחקים של קרית אונו בחינם.

יסמין מַַקרי (מקשרת שמאל, הפועל פ"ת)

בחצי הראשון של העונה פ"ת עוד לא היתה לגמרי מגובשת, ומי שהחזיקה אותה בהתקפה והשאירה אותה במשחקים ובתמונת הצמרת היתה יסמין מַקרי. היא היתה אחת המצטיינות במשחק הליגה הראשון של העונה, נגד ארזים ברמת גן. היא כמעט החזירה לבדה את פ"ת למשחק בהפסד הביתי למכבי ראשל"צ. היא הצליחה לשמור על נגה שמעוני והיתה המצטיינת במשחק נגד אשדוד. עם זריקה חזקה, גובה והגנה איכותית, מקרי היתה אחת המצטיינות בכל משחק של קבוצתה.

בחצי השני של העונה פ"ת התחילה לשחק כדוריד קבוצתי מצוין, שהבליט שחקניות רבות ולאו דווקא את מקרי. אם הקבוצה תמשיך כך גם בעונה הבאה, יהיו כאן עוד שחקניות שלה לצידה של מקרי (וכבר העונה היו כמה שחקניות קרובות מאוד לכך).   

סיוון אוליאל (פיבוט ועמדות אחרות, מכבי ראשל"צ)

מצד אחד אוליאל היא מסוג השחקניות שעושות דברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה. מצד שני גם הסטטיסטיקה שלה טובה. הסיבה היא שאוליאל עושה הכול, דברים שקשה למדוד כמו הגנה חזקה ומנהיגות, ודברים שקל למדוד כמו שערים ואסיסטים. אחת התכונות הבולטות שלה בכל עמדה היא ראיית המשחק, שתורמת למשחק הקבוצתי של הקבוצה כולה. "כיף" אולי אינו משהו שאפשר למדוד בסטטיסטיקה, אבל כיף היא המילה הטובה ביותר לתאר את הצפייה במשחקה של אוליאל.

רחלי אברהם (מרכזת, קרית אונו) 

בסוף ינואר קרית אונו שיחקה בר"ג נגד ארזים. זה היה משחק קל נגד קבוצה שאיבדה את רוב הכוכבות שלה, והניצחון של אונו לא הוטל בספק לכל אורכו. באמצע המשחק רחלי אברהם איבדה כדור. ואז היא רצה בנחישות אחרי היריבה ולא הפסיקה עד שהצליחה לחטוף את הכדור בחזרה. זאת רחלי אברהם: שחקנית נחושה שלא מפסיקה להילחם לרגע, אפילו כשהניצחון כבר מובטח. בתור המרכזת והמנהיגה של קרית אונו על המגרש, הרוח שלה חודרת לכל השחקניות והופכת את אונו כולה לקבוצה נחושה ולוחמת.

אברהם ראויה להיות בנבחרת העונה גם בזכות הריכוז, האומץ בהתקפה וההגנה המצוינת, שהיתה מכניסה אותה גם לנבחרת ההגנה אם היתה כזאת. אבל יותר מכול, רחלי אברהם נמצאת בנבחרת בזכות הדוגמא שהיא נותנת בכל דקה, כולל ברדיפות אחרי כדורים אבודים במשחק נידח שכבר הוכרע.

השחקנית הצעירה

עדי כלף (מכבי פ"ת): עם מהירות מרשימה, תנועה לשטחים ריקים וחדוּת מול השער, כלף היתה מטרה מצוינת למסירות של חברותיה לקבוצה. בכל פעם שפ"ת יצאה למתפרצת, הצופים כבר ידעו שכלף תתמקם לקבל את הכדור לפני כולן, ובקור רוח מרשים לגילה תדאג שהכדור יפגוש את הרשת. למכבי פ"ת יש קבוצת נערות חזקה ומבטיחה, ואם היא תצליח לשמור עליהן, כלף וחברותיה עוד יובילו את הקבוצה הבוגרת לצמרת.

בת זוארץ (קרית אונו): התכונה הבולטת ביותר של זוארץ היא ראיית המשחק שלה, וכשחוכמת המשחק משתלבת עם קבוצתיות ופרגון לחברותיה, זוארץ מציגה בגרות נדירה. עם הרבה תנועה בלי כדור ועם כדור, אפשר להיות בטוחים שתמיד יהיו לה אפשרויות מסירה, והיא יודעת לנצל אותן. כמו כלף במכבי פ"ת, גם זוארץ מוקפת בשחקניות צעירות ומוכשרות שקרית אונו תוכל ליהנות מהן בשנים הקרובות (למעשה כמה מהן כמעט נכנסו גם הן לרשימת השחקניות הצעירות, אבל יש כל כך הרבה כאלה בקרית אונו שהרשימה היתה נעשית ארוכה מדי. הן רשאיות להרגיש מקופחות על כך שהן לא נמצאות כאן לצידה של זוארץ).

השחקנית השמינית של העונה

ניצן כהן (מקשרת, מכבי ראשל"צ): כהן היתה יכולה בקלות להיכנס גם לנבחרת העונה. רק מעט יריבות הצליחו להתמודד עם הגובה והזריקה החזקה שלה, שהיא מוסיפה להן גם מסירות טובות. שני משחקי השיא שלה היו בחוץ נגד הקבוצות של פ"ת, שלא הצליחו לעצור אותה. בשכונות מסוימות בפתח תקווה עדיין לוחשים בחשש את שמה של "קוטלת הפתח-תקוואיות", כפי שהיו מכנים אותה בפ"ת אם הפתח-תקוואים היו יודעים להעניק כינויים איכותיים. גם במשחקים נגד קבוצות שאינן פתח-תקוואיות, כהן ידעה תמיד לכבוש שערים ברגעים של מומנטום.

אם אתם פתח תקוואים ורואים מולכם את ניצן כהן, תשלימו עם ההפסד. אם אתם לא פתח תקוואים ורואים מולכים את ניצן כהן, תוכלו פשוט ליהנות מהכדוריד האיכותי שלה.

שחקנית ההגנה של העונה

דור סוניגו (פיבוט, ארזים / הפועל פ"ת): סונגו היא לוחמת אמיתית, שכל שחקנית שמחה להיות בקבוצה שלה. כשסונגו נמצאת בסביבה, אפשר לסמוך עליה שתחפה על הטעויות של אחרות, ולהגנה שלה אפשר לקרוא "יחידת הגנה של בן אדם אחד".

סונגו התחילה את העונה בארזים, שם באמת היתה יחידת הגנה של אדם אחד כשחברותיה לקבוצה נפצעו בזו אחר זו. במהלך העונה היא עברה להפועל פ"ת, והשינוי שעשתה שם היה מיידי. היא היתה השחקנית הנכונה במקום הנכון, ופ"ת נעזרה בה כדי לנצח בקרית אונו וכמעט לנצח בראשל"צ, שתי קבוצות שניצחו את פ"ת אצלה בבית בסיבוב הקודם. כמו שסונגו התאימה לפ"ת, כך היא מתאימה גם לתואר "שחקנית ההגנה של העונה".

אלה היו בחירות העונה. העונה הבאה תגיע רק בעוד כחמישה חודשים, ועד אז יהיו כאן מדי פעם כתבות כלליות על כדוריד וספורט נשים.

ויבורג - מיטיילנד, גמר הפלייאוף בדנמרק

אתמול היה המשחק השני והמכריע בגמר הפלייאוף לנשים בדנמרק, ויבורג - מיטיילנד. במשחק הראשון ניצחה מיטיילנד 22-24.

מי שרוצה לראות את המשחק המלא, שיוריד את המחצית הראשונה ואת המחצית השניה, ויפסיק לקרוא עכשיו כדי לא לדעת את התוצאה (קרדיט על העלאת המשחק ל-Mixball מ-handball123).

האווירה במשחק:

ויבורג נתקלה בהרבה מכשולים העונה. כבר בתחילתה היא הפסידה במוקדמות ליגת האלופות. לאחר מכן הקבוצה כמעט פשטה את הרגל ורק תרומות של עסקים מקומיים הצילו אותה. באמצע העונה נפצעו לה ארבע שחקניות חשובות, כולל שתיים שגמרו את העונה ושתי שחקניות שסבלו מזעזוע מוח בהפרש של שבוע זו מזו. לפני הגומלין של גמר גביע המחזיקות ברוסיה, המטוס שהקבוצה טסה בו נאלץ לנחות נחיתת חירום בקלן, והקבוצה העבירה את הלילה בשדה התעופה. היא עדיין הצליחה לזכות בגביע. ממש לפני גמר הפלייאוף, הפיבוט לינאה טורסטנסון נפצעה ולא שיחקה. וכאילו כל זה לא מספיק, במשחק השני והמכריע של הגמר יתרון של 16-22 הפך ל-20-22 בלבד, ארבע דקות לסיום. את ארבע הדקות האחרונות אתם יכולים לראות כאן בקליפ:




ויבורג היתה אחת הקבוצות האטרקטיביות באירופה העונה, בזכות שערים יפים כמו זה שכבשה במשחק כבר בדקות הראשונות:



אז כן, למרות כל הצרות, ויבורג היא האלופה, לא לפני שגם במשחק האחרון נפצעה לה שחקנית חשובה, לואיסה בורגארד. בורגארד מתחה רצועה ברגל שמאל ותיעדר חודש מהמגרשים, אבל היא התעלמה מהפציעה והכאבים וחזרה לשחק עד הסיום, כשהיא ממשיכה להשתטח על המגרש כהרגלה. בגיל 21 היא אחת השחקניות עם הכי הרבה אופי בכדוריד הנשים. הנה קליפ שלה מהמשחק אתמול, מהחימום, דרך שער שכולו נחישות, הפציעה והחזרה ממנה, וההתרגשות בסיום.



דרך אגב, במשחק הקודם בורגארד נכנסה לשער לדקה והפגינה כישורים מרשימים גם כשוערת:



עוד במשחק הקודם, הסרבית סאניה דמיאנוביץ' שיחקה נורא וספגה נזיפה אישית מהמאמן הססגוני כריסטיאן דלמוסה:



במשחק השני דמיאנוביץ' כבר שיחקה מצוין עם שבעה שערים, חגגה בסיום וראתה גם את המאמן שלה חוגג:



השחקנית המצטיינת אתמול, כמו בהרבה משחקים העונה, הייתה המרכזת השבדית איסבלה "בלה" גולדן, שכתבתי עליה קצת בעבר. עם שמונה שערים היא חגגה אתמול בצדק, בתמונה שמסמלת את שמחת החיים של כל קבוצתה העונה.

ויבורג, עם כל הקשיים, היא אלופת דנמרק, מחזיקת גביע המחזיקות ומחזיקת הגביע הדני. נשאר רק לקוות שתצליח לשמור על השחקניות גם בעונה הבאה, כדי שנוכל ליהנות ממנה בליגת האלופות.

הפועל קרית אונו - מכבי ראשון לציון 24-19

מכבי ראשון, שכבר הבטיחה את המקום השלישי בליגה, הוכיחה מעבר לכל ספק שהיא ראויה לו, עם ניצחון גדול בקרית אונו.

שתי הקבוצות שיחקו בהרכב חסר. באונו לא שיחקו לאה סטפנוב ורחלי אברהם, שהמנהיגות שלה היתה חסרה לקבוצתה במחצית השניה. בראשון שוב לא שיחקו ניצן כהן וסיוון אוליאל, שבילתה על הקווים בתור הגירסה הנחמדה יותר והעצבנית פחות של יוסי גבע.

לא ידעתי מאיפה להתחיל, אז אתחיל דווקא עם המחצית הראשונה של קרית אונו. עדי מזור כאמור היתה מצוינת, עם שלושה שערים במחצית הזאת, תנועה יפה על קו השש ושליטה מוחלטת באגף שלה, שהלהיבה את מעריציה בקהל. בנוסף אליה הצטיינה ניקול פדלון במשחק קשוח בהגנה ובהתקפה, גם היא עם שלושה שערים במחצית.

אונו סיימה את המחצית ביתרון 7-12 ונראתה בדרך לניצחון, אבל לראשון היו תוכניות אחרות. כמו בשבוע שעבר, שיר בן ציון פתחה את המחצית עם שני שערים, והפעם לא היתה לה כוונה לעצור. במשחק נפלא שלה, עם חמישה שערים וסחיטה של לפחות שתי זריקות שבע, היא הובילה את קבוצתה למהפך. אונו עוד הובילה 14-17 לפני שראשון עלתה ל-17-19. בן ציון נפצעה זמנית ואונו חזרה למשחק, אבל החזרה של בן ציון למשחק ציינה ריצה נוספת של ראשון, שברחה עד ל-19-24 בסיום.

לפעמים רואים שחקן צעיר ומיד מבינים שקורה כאן משהו מיוחד, שמדובר בשחקן שימשיך לרגש בכל משחק בעתיד, שמשאיר את הצופים עם חיוך על הפנים. בפעם האחרונה זה קרה לי בכדורגל עם מרקו רויס, עוד כששיחק במנשנגלדבאך. עכשיו זה קרה לי גם עם שיר בן ציון, שאתמול לא היה המשחק הראשון שלה בקבוצה, ואלה שעוקבים אחריה בנוער כבר מכירים את הכישרון שלה, אבל אתמול היא שמה על כל אלה חותמת רשמית, וכל זה כשהיא רק בת 16. עכשיו רק צריך לדאוג לסעיף שחרור על סך כמה מיליוני יורו. 

בן ציון כמובן לא היתה לבד. קרן בן הרוש החזיקה את הקבוצה על כתפיה במחצית הראשונה, והמשיכה להצטיין גם בשניה עם שערים וקור רוח בזריקות שבע, במשחק שכנראה יקנה לה את תואר שחקנית העונה בכל מקום מחוץ להרצליה. מלאני בוקסטאד במשחק הקרבה תרמה שערים מכריעים.

עוד שחקנית ראשון שראויה לאזכור מיוחד היא המרכזת ענת גורנשטיין, לטעמי השחקנית הכי חכמה בליגה, שהתרומה שלה לא תמיד נראית בסטטיסטיקה. הפעם היא לא מוזכרת כאן בזכות המסירות שלה, למרות שהיו לה כמה נהדרות, אלא בזכות ניהול המשחק במחצית השניה, כשראשון היתה על סף אפיסת כוחות בגלל הסגל הקצר ונקלעה כל פעם להתקפות פאסיביות. גורנשטיין ניהלה את ההתקפות בקור רוח, לא נבהלה מהיד המורמת של השופטים, ודאגה שראשון תגיע בכל פעם למצב הבקעה טוב ברגע האחרון. 

בפעם השניה ברציפות: גיור אלופת אירופה

*כל התמונות ברשומה נלקחו מאתר איגוד הכדוריד האירופאי

- שלושה משחקים הייתי צריך לחכות כדי לשמוע קללות בהונגרית מהקהל ההונגרי המנומס מדי. בגמר קיבלתי את מבוקשי. הכרוז הציג את שחקניות בודוצ'נוסט, וכולם חיכו למילנה קנזביץ', שבתור מספר 90 היתה האחרונה. ואז זה הגיע: 10,000 הונגרים, זקנים, נשים וטף, מקללים בכל קללה אפשרית, כולל כמה סבתות שעושות תנועות מגונות. היה שווה לחכות.

- לא רק אוהדי מכבי סל: גם אוהדי גיור נוהגים לשיר את ההמנון בצורה ספונטנית לפני משחקים.

- בכלל, ההונגרים אוהבים המנונים. לא קצת מוגזם לקום ולעמוד דום לכבוד המנון ליגת האלופות?

- המאמן המונטנגריני הערמומי, דרגאן אדזיץ', ניצל פציעה של שחקנית כדי להכניס את קנזביץ' לראשונה למגרש בזמן שהקהל לא שם לב. חבל ששאר המהלכים שלו במשחק לא היו טובים באותה מידה.

- מילנה קנזביץ' היתה בערך שתי דקות על המגרש לפני שנשארה שרועה על המגרש אחרי התנגשות. בהתחלה דאגתי שהיא נפצעה ושזכיתי לראות את השחקנית האהובה עליי לשתי דקות וזהו. אחר כך, כשהיא כמעט בלעה את הלשון, החובש נכנס לפאניקה והרופאים נכנסו בריצה למגרש, דאגתי שקרה משהו יותר גרוע. למרבה המזל היא התאוששה ואפילו חזרה לשחק.  

- שתי הקיצוניות של בודוצ'נוסט הן בין הטובות בעולם, קובאצ'יץ' של גיור היא אחת הצעירות המבטיחות בעולם. ומכולן, דווקא הקיצונית אדריאן אורבן גנבה את ההצגה במשחק מעולה עם 4 שערים.

אורבן חוגגת עם הגביע

- לאסלו נאג'י הגדול היה באולם ואפילו התראיין בהפסקה עם כל הקלישאות הרגילות לקראת הפיינל-פור שהוא עצמו ישתתף בו. 

- בהפסקה שיחקו במשחק מלחיץ שנקרא kiss-cam. מי שרואים אותו על המסך הענק צריך לנשק את מי שנמצא לידו. אמנם מי שישבה לידי היתה יפהפייה, אבל לא הייתי בטוח שיהיה רעיון טוב לנשק נערה בת 15 ועוד מול העיניים של ההורים שלה.

- אני לא איל גולן! לא הייתי מנשק אותה גם אם ההורים שלה לא היו שם!

- 15 דקות לסוף, בודוצ'נוסט מראה סימני חיים מסוימים, מצמצמת ל-19-16 ונמצאת ביתרון מספרי. ואז מילנה קנזביץ' עושה עבירה גסה, מורחקת לשתי דקות והורסת את הסיכוי הקלוש של בודוצ'נוסט לנצח. הרבה זמן חיפשתי תירוץ להדיח את מילנה מתואר השחקנית האהובה עליי, אבל לא היה לי נעים לזרוק אותה רק בגלל שהיא גרועה. העבירה הזאת היא כבר סיבה טובה. היי שלום מילנה. קנזביץ' OUT, לואיז בורגארד IN.

בורגארד אחרי ששמעה את החדשות הטובות

- האולטראס של בודוצ'נוסט סירבו להשלים עם ההפסד והתפרעו. ה-Varvari, כמו שהם קוראים לעצמם ("הברברים"), אכן התנהגו כמו ברברים וניסו לתקוף ביציע את אוהדי גיור. אלימות לשם האלימות, חבורה של מטומטמים שחושבים שאם הם יתקפו צופים ומשפחות זה יהפוך אותם ל"גברים". היה משעשע לראות אותם בורחים בפאניקה מהמשטרה ההונגרית.

- לעומתם, האוהדים ההונגרים הפגינו ספורטיביות למופת. למרות שדרגאנה צבייץ' היא השחקנית השניה הכי שנואה עליהם בבודוצ'נוסט בגלל הקרבות האלימים עם היידי לוקה, הם מחאו לה כפיים כשירדה מהמגרש פצועה. למרות כל היריבות עם בודוצ'נוסט, כל הקהל עמד ומחא כפיים כששחקניות בודוצ'נוסט קיבלו את מדליית הכסף שלהם. אלה לא היו סתם מחיאות רפויות, אלא מחיאות שנמשכו דקות ארוכות, מתוך הערכה ליריבה שלהם.

זאת גיור, מנצחת ביושר ומפסידה בכבוד. רק לפני שנתיים גיור הפסידה בגמר לבודוצ'נוסט, במשחק הכי דרמטי ואכזרי שיכול להיות. שימו לב להתנהגות המופתית של האוהדים שלה אחרי ההפסד (ב-2:35):

ההפסד ההוא היה השביעי ברציפות של גיור בגמרים, אבל מי שיודע להפסיד, יידע בסוף גם לנצח. מגיע לאוהדים האלה לזכות בתארים.

- מי שהביא את התארים לאוהדים האלה הוא המאמן הספרדי אמברוס מרטין. הוא הגיע לפני שנתיים לקבוצה הכי לוזרית באירופה, והביא לה שני תארי ליגת אלופות בשתי עונות.

- אניטה גרביץ זכתה בתואר מלכת השערים. השוערת הנורבגית של גיור, קתרין לונדה, זכתה ב-MVP של הפיינל-פור, לדעתי רק בגלל שלא היה למארגנים נעים לתת את כל התארים לגרביץ. מדהים שמלכת השערים יכולה להיות קבוצתית כל כך. חשבתי אתמול מה ההבדל בינה לבין כריסטינה נאגו הנהדרת של בודוצ'נוסט: נאגו עושה את השחקניות שלידה טובות יותר. גרביץ' הופכת את הקבוצה כולה לקבוצה טובה יותר. אני לא יודע אם יש עוד שחקניות כמוה.

גרביץ והגביע

- ולסיום, עוד קצת גרביץ וקנזביץ': כששחקניות שתי הקבוצות הגיעו לחלוקת ההיי-פייב המסורתית בסיום המשחק, קנזביץ' הושיטה את ידה להיי-פייב. גרביץ התעלמה מהיד המושטת ועברה לשחקנית הבאה.