בחירות העונה

עונת כדוריד הנשים נגמרה רשמית בשבוע שעבר. שחקניות בנות הרצליה והמאמן דורון כזום ראויים לשבחים על עונה מצוינת, שבה ניצחו את כל המשחקים וזכו בדאבל. מאחר ששחקניות בנות הרצליה וחולון כבר נלחמו על התארים החשובים באמת, אליפות וגביע, התארים שלי מתמקדים בשחקניות שאר הליגה. שחקניות הרצליה ראויות לנבחרת משלהן.

נבחרת העונה שלי (כאמור, לא כולל הרצליה וחולון)

דניאל בורנובסקי (שוערת, ארזים ר"ג / בנות הרצליה)

בורנובסקי עברה במהלך העונה מארזים להרצליה. התקופה שלה בארזים היתה כל כך טובה, שהיא מספיקה כדי להכניס אותה לנבחרת.

אחרי אחד המשחקים שלה כתבתי כאן: "ההבדל העיקרי בין הקבוצות הוא שלר"ג יש את בורנובסקי, ולפ"ת אין את בורנובסקי". ההבדל הזה היה נכון כמעט לכל משחק של ר"ג. היא שוערת שעושה את ההבדל, ולפעמים נראה לא הוגן כלפי היריבה שיש רק בורנובסקי אחת על המגרש. אפילו כששיחקה בתור שחקנית שדה נגד מכבי ראשל"צ, היא היתה מצוינת וכמעט ניצחה לארזים את המשחק. 

לא משנה באיזו עמדה היא משחקת, בורנובסקי עושה הכול באלגנטיות ובחיוך, והיתה כובשת בקלות את לב הצופים אם רק היו במשחקים של ארזים צופים.

קרן בן הרוש (פינה שמאל, מכבי ראשל"צ)

ליריבות של מכבי ראשון יש ברירה אכזרית: להציב שמירה אישית על קרן בן הרוש ולהפקיר את מרכז המגרש, או לא לשמור עליה אישית ולסבול מנחת זרועה באגף. לא משנה מה תבחר היריבה, לראשל"צ יהיה יתרון בזכותה של בן הרוש.

בן הרוש היא מאמנת/שחקנית בראשון, וכך היא נהנית פעמיים: בן הרוש השחקנית מהווה איום מתמיד מהאגף, בן הרוש המאמנת משתמשת ביתרונות של בן הרוש השחקנית כדי לרַווח את משחק ההתקפה, ולהפוך את ראשל"צ לקבוצת ההתקפה הטובה בליגה.

נוי נחמיאס (פינה ימין, מכבי ראשל"צ)

נחמיאס נכנסה לנבחרת העונה בתור קיצונית, אבל היא יכולה לשחק בכל עמדה על המגרש, והיא אכן נוטה להימצא בכל מקום על המגרש. אין לה תכונה מסוימת יוצאת דופן, אלא מכלול של תכונות שהופכות אותה לשחקנית שתורמת לקבוצה מעבר לשערים. היא מביאה איתה אינטנסיביות, תנועה ללא כדור, ראיית משחק וזריקה חזקה. נחמיאס היא מסוג השחקניות שמסוגלות לעלות למגרש ולסחוף את כל הקבוצה ביחד איתה, כמו שעשתה במשחק המכריע נגד הפועל פ"ת. אם עושים כוחות בשכונה, כדאי לבחור אותה ראשונה - היא תעשה את השחקניות שלידה טובות יותר, ובעקבותיהן את הקבוצה כולה טובה יותר.

שובל טויטו (מקשרת ימין, קרית אונו)

היא רק בת 18, וכבר היתה המצטיינת של קבוצתה בשני משחקים מכריעים נגד מכבי ראשל"צ. היא רק בת 18, וכבר יודעת לקרוא את השוערות שמולה כדי לזרוק בדיוק למקום שהן לא יגיעו אליו. היא רק בת 18, ובכל זאת ההצלחה לא עולה לה לראש והיא מקפידה לעשות הגנה טובה בדיוק כמו התקפה. היא רק בת 18 ועדיין יש משחקים שלא הולך לה, והיא מפגינה בהם בגרות כשהיא לא מנסה לקחת את כל המשחק על עצמה. היא רק בת 18, אבל רוב העונה היא היתה רק בת 17, מה שהופך את הכל לעוד יותר מרשים.

טויטו אחראית על שתי ההצגות ההתקפיות הגדולות ביותר של שחקנית כלשהי העונה, בשני המשחקים נגד מכבי ראשל"צ. יש לה איכות של כוכבת, ושווה לקנות כרטיס בשביל לראות אותה. למרבה השמחה, כרגע לפחות עדיין אפשר לראות את המשחקים של קרית אונו בחינם.

יסמין מַַקרי (מקשרת שמאל, הפועל פ"ת)

בחצי הראשון של העונה פ"ת עוד לא היתה לגמרי מגובשת, ומי שהחזיקה אותה בהתקפה והשאירה אותה במשחקים ובתמונת הצמרת היתה יסמין מַקרי. היא היתה אחת המצטיינות במשחק הליגה הראשון של העונה, נגד ארזים ברמת גן. היא כמעט החזירה לבדה את פ"ת למשחק בהפסד הביתי למכבי ראשל"צ. היא הצליחה לשמור על נגה שמעוני והיתה המצטיינת במשחק נגד אשדוד. עם זריקה חזקה, גובה והגנה איכותית, מקרי היתה אחת המצטיינות בכל משחק של קבוצתה.

בחצי השני של העונה פ"ת התחילה לשחק כדוריד קבוצתי מצוין, שהבליט שחקניות רבות ולאו דווקא את מקרי. אם הקבוצה תמשיך כך גם בעונה הבאה, יהיו כאן עוד שחקניות שלה לצידה של מקרי (וכבר העונה היו כמה שחקניות קרובות מאוד לכך).   

סיוון אוליאל (פיבוט ועמדות אחרות, מכבי ראשל"צ)

מצד אחד אוליאל היא מסוג השחקניות שעושות דברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה. מצד שני גם הסטטיסטיקה שלה טובה. הסיבה היא שאוליאל עושה הכול, דברים שקשה למדוד כמו הגנה חזקה ומנהיגות, ודברים שקל למדוד כמו שערים ואסיסטים. אחת התכונות הבולטות שלה בכל עמדה היא ראיית המשחק, שתורמת למשחק הקבוצתי של הקבוצה כולה. "כיף" אולי אינו משהו שאפשר למדוד בסטטיסטיקה, אבל כיף היא המילה הטובה ביותר לתאר את הצפייה במשחקה של אוליאל.

רחלי אברהם (מרכזת, קרית אונו) 

בסוף ינואר קרית אונו שיחקה בר"ג נגד ארזים. זה היה משחק קל נגד קבוצה שאיבדה את רוב הכוכבות שלה, והניצחון של אונו לא הוטל בספק לכל אורכו. באמצע המשחק רחלי אברהם איבדה כדור. ואז היא רצה בנחישות אחרי היריבה ולא הפסיקה עד שהצליחה לחטוף את הכדור בחזרה. זאת רחלי אברהם: שחקנית נחושה שלא מפסיקה להילחם לרגע, אפילו כשהניצחון כבר מובטח. בתור המרכזת והמנהיגה של קרית אונו על המגרש, הרוח שלה חודרת לכל השחקניות והופכת את אונו כולה לקבוצה נחושה ולוחמת.

אברהם ראויה להיות בנבחרת העונה גם בזכות הריכוז, האומץ בהתקפה וההגנה המצוינת, שהיתה מכניסה אותה גם לנבחרת ההגנה אם היתה כזאת. אבל יותר מכול, רחלי אברהם נמצאת בנבחרת בזכות הדוגמא שהיא נותנת בכל דקה, כולל ברדיפות אחרי כדורים אבודים במשחק נידח שכבר הוכרע.

השחקנית הצעירה

עדי כלף (מכבי פ"ת): עם מהירות מרשימה, תנועה לשטחים ריקים וחדוּת מול השער, כלף היתה מטרה מצוינת למסירות של חברותיה לקבוצה. בכל פעם שפ"ת יצאה למתפרצת, הצופים כבר ידעו שכלף תתמקם לקבל את הכדור לפני כולן, ובקור רוח מרשים לגילה תדאג שהכדור יפגוש את הרשת. למכבי פ"ת יש קבוצת נערות חזקה ומבטיחה, ואם היא תצליח לשמור עליהן, כלף וחברותיה עוד יובילו את הקבוצה הבוגרת לצמרת.

בת זוארץ (קרית אונו): התכונה הבולטת ביותר של זוארץ היא ראיית המשחק שלה, וכשחוכמת המשחק משתלבת עם קבוצתיות ופרגון לחברותיה, זוארץ מציגה בגרות נדירה. עם הרבה תנועה בלי כדור ועם כדור, אפשר להיות בטוחים שתמיד יהיו לה אפשרויות מסירה, והיא יודעת לנצל אותן. כמו כלף במכבי פ"ת, גם זוארץ מוקפת בשחקניות צעירות ומוכשרות שקרית אונו תוכל ליהנות מהן בשנים הקרובות (למעשה כמה מהן כמעט נכנסו גם הן לרשימת השחקניות הצעירות, אבל יש כל כך הרבה כאלה בקרית אונו שהרשימה היתה נעשית ארוכה מדי. הן רשאיות להרגיש מקופחות על כך שהן לא נמצאות כאן לצידה של זוארץ).

השחקנית השמינית של העונה

ניצן כהן (מקשרת, מכבי ראשל"צ): כהן היתה יכולה בקלות להיכנס גם לנבחרת העונה. רק מעט יריבות הצליחו להתמודד עם הגובה והזריקה החזקה שלה, שהיא מוסיפה להן גם מסירות טובות. שני משחקי השיא שלה היו בחוץ נגד הקבוצות של פ"ת, שלא הצליחו לעצור אותה. בשכונות מסוימות בפתח תקווה עדיין לוחשים בחשש את שמה של "קוטלת הפתח-תקוואיות", כפי שהיו מכנים אותה בפ"ת אם הפתח-תקוואים היו יודעים להעניק כינויים איכותיים. גם במשחקים נגד קבוצות שאינן פתח-תקוואיות, כהן ידעה תמיד לכבוש שערים ברגעים של מומנטום.

אם אתם פתח תקוואים ורואים מולכם את ניצן כהן, תשלימו עם ההפסד. אם אתם לא פתח תקוואים ורואים מולכים את ניצן כהן, תוכלו פשוט ליהנות מהכדוריד האיכותי שלה.

שחקנית ההגנה של העונה

דור סוניגו (פיבוט, ארזים / הפועל פ"ת): סונגו היא לוחמת אמיתית, שכל שחקנית שמחה להיות בקבוצה שלה. כשסונגו נמצאת בסביבה, אפשר לסמוך עליה שתחפה על הטעויות של אחרות, ולהגנה שלה אפשר לקרוא "יחידת הגנה של בן אדם אחד".

סונגו התחילה את העונה בארזים, שם באמת היתה יחידת הגנה של אדם אחד כשחברותיה לקבוצה נפצעו בזו אחר זו. במהלך העונה היא עברה להפועל פ"ת, והשינוי שעשתה שם היה מיידי. היא היתה השחקנית הנכונה במקום הנכון, ופ"ת נעזרה בה כדי לנצח בקרית אונו וכמעט לנצח בראשל"צ, שתי קבוצות שניצחו את פ"ת אצלה בבית בסיבוב הקודם. כמו שסונגו התאימה לפ"ת, כך היא מתאימה גם לתואר "שחקנית ההגנה של העונה".

אלה היו בחירות העונה. העונה הבאה תגיע רק בעוד כחמישה חודשים, ועד אז יהיו כאן מדי פעם כתבות כלליות על כדוריד וספורט נשים.