מכבי ראשון, שכבר הבטיחה את המקום השלישי בליגה, הוכיחה מעבר לכל ספק שהיא ראויה לו, עם ניצחון גדול בקרית אונו.
שתי הקבוצות שיחקו בהרכב חסר. באונו לא שיחקו לאה סטפנוב ורחלי אברהם, שהמנהיגות שלה היתה חסרה לקבוצתה במחצית השניה. בראשון שוב לא שיחקו ניצן כהן וסיוון אוליאל, שבילתה על הקווים בתור הגירסה הנחמדה יותר והעצבנית פחות של יוסי גבע.
לא ידעתי מאיפה להתחיל, אז אתחיל דווקא עם המחצית הראשונה של קרית אונו. עדי מזור כאמור היתה מצוינת, עם שלושה שערים במחצית הזאת, תנועה יפה על קו השש ושליטה מוחלטת באגף שלה, שהלהיבה את מעריציה בקהל. בנוסף אליה הצטיינה ניקול פדלון במשחק קשוח בהגנה ובהתקפה, גם היא עם שלושה שערים במחצית.
אונו סיימה את המחצית ביתרון 7-12 ונראתה בדרך לניצחון, אבל לראשון היו תוכניות אחרות. כמו בשבוע שעבר, שיר בן ציון פתחה את המחצית עם שני שערים, והפעם לא היתה לה כוונה לעצור. במשחק נפלא שלה, עם חמישה שערים וסחיטה של לפחות שתי זריקות שבע, היא הובילה את קבוצתה למהפך. אונו עוד הובילה 14-17 לפני שראשון עלתה ל-17-19. בן ציון נפצעה זמנית ואונו חזרה למשחק, אבל החזרה של בן ציון למשחק ציינה ריצה נוספת של ראשון, שברחה עד ל-19-24 בסיום.
לפעמים רואים שחקן צעיר ומיד מבינים שקורה כאן משהו מיוחד, שמדובר בשחקן שימשיך לרגש בכל משחק בעתיד, שמשאיר את הצופים עם חיוך על הפנים. בפעם האחרונה זה קרה לי בכדורגל עם מרקו רויס, עוד כששיחק במנשנגלדבאך. עכשיו זה קרה לי גם עם שיר בן ציון, שאתמול לא היה המשחק הראשון שלה בקבוצה, ואלה שעוקבים אחריה בנוער כבר מכירים את הכישרון שלה, אבל אתמול היא שמה על כל אלה חותמת רשמית, וכל זה כשהיא רק בת 16. עכשיו רק צריך לדאוג לסעיף שחרור על סך כמה מיליוני יורו.
בן ציון כמובן לא היתה לבד. קרן בן הרוש החזיקה את הקבוצה על כתפיה במחצית הראשונה, והמשיכה להצטיין גם בשניה עם שערים וקור רוח בזריקות שבע, במשחק שכנראה יקנה לה את תואר שחקנית העונה בכל מקום מחוץ להרצליה. מלאני בוקסטאד במשחק הקרבה תרמה שערים מכריעים.
עוד שחקנית ראשון שראויה לאזכור מיוחד היא המרכזת ענת גורנשטיין, לטעמי השחקנית הכי חכמה בליגה, שהתרומה שלה לא תמיד נראית בסטטיסטיקה. הפעם היא לא מוזכרת כאן בזכות המסירות שלה, למרות שהיו לה כמה נהדרות, אלא בזכות ניהול המשחק במחצית השניה, כשראשון היתה על סף אפיסת כוחות בגלל הסגל הקצר ונקלעה כל פעם להתקפות פאסיביות. גורנשטיין ניהלה את ההתקפות בקור רוח, לא נבהלה מהיד המורמת של השופטים, ודאגה שראשון תגיע בכל פעם למצב הבקעה טוב ברגע האחרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה