איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים, חלק א'

67 מיליון ש"ח לעונה משלם הטוטו לליגת העל ולליגה הלאומית לגברים בכדורגל תמורת פרסום. 15 מיליון ש"ח לעונה משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורגל. 6 מיליון ש"ח משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורסל. 

קשה שלא להבחין בשני עניינים בולטים בנתונים האלה: כולם נבנים על כסף ציבורי, וכולם מגיעים לקבוצות גברים. כשהנתונים כל כך ברורים, אי אפשר שלא לתהות: האם ראוי שספורט הגברים יקבל יותר כסף ציבורי מספורט נשים?

במאמר ראשון זה אתייחס רק לכספים שמחלק הטוטו. חוק ההימורים בספורט מ-1967, שבעקבותיו הוקמה מועצת ההימורים, קבע מה האינטרס הציבורי של חלוקת כספי הטוטו: "מטרתה של המועצה היא לקדם את תרבות הספורט בישראל. המועצה מתקצבת את כל הארגונים והקבוצות, יוזמת ופועלת להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בונה תשתיות לפעילויות קהילתיות ומסייעת לספורט האולימפי." יש להדגיש שרוב רווחי הטוטו אכן מקיימים מטרות אלה, ומחולקים לפי קריטריונים ברורים ושוויוניים יחסית לגברים ולנשים (אפשר לדון גם בהם, אבל לא אעשה זאת כאן). הבעיה היא עם החלוקה של כספי הפרסום של הטוטו, הוצאה נפרדת של 87 מיליון ש"ח, שמתוכם כמעט 80 מיליון ש"ח מוענקים לכדורגל הגברים: 67 מיליון כאמור לקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, ו-13 מיליון להתאחדות לכדורגל, שמעבירה לכדורגל הנשים בערך 1% מהסכום הכולל שמועבר לגברים.  

דירקטוריון מועצת ההימורים, הטוטו, כולל 18 חברים מטעם המדינה, והם אלה שמחליטים לאן יילך הכסף לצרכי שיווק ופרסום. הסכם השיווק עם ההתאחדות לכדורגל קובע שספורט הגברים מקבל כמעט שמונים מיליון ש"ח יותר מספורט הנשים בכל שנה, ולציבור אין אפשרות להשפיע על הנושא.

האם כספי הפרסום של הטוטו הולמים את החוק ואת האינטרס הציבורי? חלק קטן מהכסף אמנם הולך למחלקות נוער ולשיפור השירות לאוהדים, אבל רוב 80 מיליון השקלים שמושקעים בפרסום בכדורגל מקדמים שני אינטרסים:

1. פרסום הטוטו, כלומר עידוד הימורים בקרב תושבי ישראל.

2. תשלום משכורות גבוהות יותר לכדורגלנים.

נראה מובן מאליו שהוצאת כסף ציבורי על עידוד הימורים אינה מתאימה לחוק ולאינטרס הציבורי. זה משאיר אותנו עם נימוק אחד לטובת הכסף שהולך לכדורגל: הגברים הם רוב המהמרים, ומהמרים בעיקר על כדורגל. אם רוב רווחי הטוטו מגיעים בזכות גברים שמהמרים על משחקי כדורגל לגברים, הגיוני שרוב הכסף יחזור לכדורגל הגברים. אני בעצמי השתמשתי בנימוק הזה בעבר. בדיעבד, הנימוק הזה שגוי. העסק שממנו הגיע הכסף למדינה אינו רלוונטי.

לדוגמא, אם חנות "הפרחים של פרח" מרוויחה כסף, היא היתה שמחה להשקיע את כספי המיסים שלה בפרסום הפרחים שלה ובמתנות ללקוחות, אבל היא לא יכולה לעשות זאת. היא צריכה לשלם אותם למדינה, והמדינה מחליטה מה לעשות עם הכסף לפי האינטרס הציבורי, בלי קשר ללקוחות "הפרחים של פרח". הטוטו הוא אמנם גוף ציבורי שלא משלם מס למדינה, אבל הכסף שלו שייך למדינה לא פחות מכספי המיסים של "הפרחים של פרח". הרווחים לא שייכים ללקוחות של הטוטו, הם שייכים למדינה וצריכים להיות מושקעים לפי האינטרס הציבורי.

כדי להמחיש את הטענה, אזכיר שחלק נכבד מרווחי הטוטו מגיע מהימורים על כדורגל אירופי. האם זה אומר שהרווחים של הטוטו צריכים להיות מושקעים בברצלונה וריאל מדריד? כמובן שלא, כי הצלחה של ברצלונה וריאל מדריד אינה אינטרס ציבורי של מדינת ישראל. המדינה אמורה להשקיע את כספי הטוטו בעידוד ספורט, לא בעידוד אירועי ספורט עליהם אנשים אוהבים להמר. מה גם שהכדורגל הישראלי מהווה רק 10% מהכנסות הטוטו, ו-80 מיליון ש"ח הם סכום מופרך לפרסום בליגת העל. 

החסות של הטוטו לכדורגל גברים קיימת כבר שנים רבות. מדובר על מאות מיליונים, אולי אפילו מיליארדי שקלים, שהגיעו לקבוצות כדורגל גברים על חשבון כסף ציבורי ששייך גם לנשים. האינטרס הציבורי אינו עידוד הימורים או העלאת משכורות לכדורגלנים. כפי שנכתב בחוק ההימורים בספורט, האינטרס הציבורי בנוגע לספורט הוא קידום תרבות הספורט, ואפשר רק לקוות שתרבות הספורט כוללת גם נשים.

המאמר הבא: איך ערוץ 1 מקפח את ספורט הנשים.