איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים, חלק א'

67 מיליון ש"ח לעונה משלם הטוטו לליגת העל ולליגה הלאומית לגברים בכדורגל תמורת פרסום. 15 מיליון ש"ח לעונה משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורגל. 6 מיליון ש"ח משלם ערוץ 1 תמורת השידורים של ליגת העל לגברים בכדורסל. 

קשה שלא להבחין בשני עניינים בולטים בנתונים האלה: כולם נבנים על כסף ציבורי, וכולם מגיעים לקבוצות גברים. כשהנתונים כל כך ברורים, אי אפשר שלא לתהות: האם ראוי שספורט הגברים יקבל יותר כסף ציבורי מספורט נשים?

במאמר ראשון זה אתייחס רק לכספים שמחלק הטוטו. חוק ההימורים בספורט מ-1967, שבעקבותיו הוקמה מועצת ההימורים, קבע מה האינטרס הציבורי של חלוקת כספי הטוטו: "מטרתה של המועצה היא לקדם את תרבות הספורט בישראל. המועצה מתקצבת את כל הארגונים והקבוצות, יוזמת ופועלת להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בונה תשתיות לפעילויות קהילתיות ומסייעת לספורט האולימפי." יש להדגיש שרוב רווחי הטוטו אכן מקיימים מטרות אלה, ומחולקים לפי קריטריונים ברורים ושוויוניים יחסית לגברים ולנשים (אפשר לדון גם בהם, אבל לא אעשה זאת כאן). הבעיה היא עם החלוקה של כספי הפרסום של הטוטו, הוצאה נפרדת של 87 מיליון ש"ח, שמתוכם כמעט 80 מיליון ש"ח מוענקים לכדורגל הגברים: 67 מיליון כאמור לקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, ו-13 מיליון להתאחדות לכדורגל, שמעבירה לכדורגל הנשים בערך 1% מהסכום הכולל שמועבר לגברים.  

דירקטוריון מועצת ההימורים, הטוטו, כולל 18 חברים מטעם המדינה, והם אלה שמחליטים לאן יילך הכסף לצרכי שיווק ופרסום. הסכם השיווק עם ההתאחדות לכדורגל קובע שספורט הגברים מקבל כמעט שמונים מיליון ש"ח יותר מספורט הנשים בכל שנה, ולציבור אין אפשרות להשפיע על הנושא.

האם כספי הפרסום של הטוטו הולמים את החוק ואת האינטרס הציבורי? חלק קטן מהכסף אמנם הולך למחלקות נוער ולשיפור השירות לאוהדים, אבל רוב 80 מיליון השקלים שמושקעים בפרסום בכדורגל מקדמים שני אינטרסים:

1. פרסום הטוטו, כלומר עידוד הימורים בקרב תושבי ישראל.

2. תשלום משכורות גבוהות יותר לכדורגלנים.

נראה מובן מאליו שהוצאת כסף ציבורי על עידוד הימורים אינה מתאימה לחוק ולאינטרס הציבורי. זה משאיר אותנו עם נימוק אחד לטובת הכסף שהולך לכדורגל: הגברים הם רוב המהמרים, ומהמרים בעיקר על כדורגל. אם רוב רווחי הטוטו מגיעים בזכות גברים שמהמרים על משחקי כדורגל לגברים, הגיוני שרוב הכסף יחזור לכדורגל הגברים. אני בעצמי השתמשתי בנימוק הזה בעבר. בדיעבד, הנימוק הזה שגוי. העסק שממנו הגיע הכסף למדינה אינו רלוונטי.

לדוגמא, אם חנות "הפרחים של פרח" מרוויחה כסף, היא היתה שמחה להשקיע את כספי המיסים שלה בפרסום הפרחים שלה ובמתנות ללקוחות, אבל היא לא יכולה לעשות זאת. היא צריכה לשלם אותם למדינה, והמדינה מחליטה מה לעשות עם הכסף לפי האינטרס הציבורי, בלי קשר ללקוחות "הפרחים של פרח". הטוטו הוא אמנם גוף ציבורי שלא משלם מס למדינה, אבל הכסף שלו שייך למדינה לא פחות מכספי המיסים של "הפרחים של פרח". הרווחים לא שייכים ללקוחות של הטוטו, הם שייכים למדינה וצריכים להיות מושקעים לפי האינטרס הציבורי.

כדי להמחיש את הטענה, אזכיר שחלק נכבד מרווחי הטוטו מגיע מהימורים על כדורגל אירופי. האם זה אומר שהרווחים של הטוטו צריכים להיות מושקעים בברצלונה וריאל מדריד? כמובן שלא, כי הצלחה של ברצלונה וריאל מדריד אינה אינטרס ציבורי של מדינת ישראל. המדינה אמורה להשקיע את כספי הטוטו בעידוד ספורט, לא בעידוד אירועי ספורט עליהם אנשים אוהבים להמר. מה גם שהכדורגל הישראלי מהווה רק 10% מהכנסות הטוטו, ו-80 מיליון ש"ח הם סכום מופרך לפרסום בליגת העל. 

החסות של הטוטו לכדורגל גברים קיימת כבר שנים רבות. מדובר על מאות מיליונים, אולי אפילו מיליארדי שקלים, שהגיעו לקבוצות כדורגל גברים על חשבון כסף ציבורי ששייך גם לנשים. האינטרס הציבורי אינו עידוד הימורים או העלאת משכורות לכדורגלנים. כפי שנכתב בחוק ההימורים בספורט, האינטרס הציבורי בנוגע לספורט הוא קידום תרבות הספורט, ואפשר רק לקוות שתרבות הספורט כוללת גם נשים.

המאמר הבא: איך ערוץ 1 מקפח את ספורט הנשים.

גמר הפלייאוף: הרצליה אלופה!

[רשומה מה-9/4, מועברת לכאן מהבלוג הקודם]

הרצליה וחולון נפגשו העונה ארבע פעמים, והרצליה ניצחה בכל ארבעת המשחקים. הפעם היא ניצחה 23-33, ואין ספק שהיא אלופה ראויה והקבוצה החזקה בליגה. קבוצה בכל מובן המילה, שלמרות הכוכבות שלה מה שמאפיין אותה זאת הקבוצתיות, עם הגנה לוחמת והתקפה שרוב הזמן לא הולכת בכוח על הכוכבות אלא על השחקנית החמה בכל רגע. היום למשל זאת היתה דנה אפלבוים במחצית ראשונה גדולה, שהבהירה שהרצליה היא לא רק וקרט וברטו, ולחולון לא היתה תשובה, למרות מאות צופים ביציע ואפילו כשבעה אוהדים עם בלונים כחולים ארוכים.

המאמן דורון כזום, שראוי מן הסתם להרבה קרדיט, אמר אחרי המשחק ש"הגולים שלנו התחלקו ולא בין שתי שחקניות." ובאמת, בדקה ה-14 כבר חמש שחקניות שונות כבשו את שבעת השערים של הרצליה עד אז. התוצאה בדקה ה-14 היתה 3-7 להרצליה, מה שמדגיש את ההגנה החזקה של הקבוצה.

שרון בן שושן נכנסה בחולון ועוד הצליחה לעזור לצמצם ל-6-7, לפני שהרצליה ברחה שוב ולא הביטה לאחור, עם משחק הלחימה של שני לוינקינד וההתלהבות של אושרי כהן (בתור אוהדת הפועל, אם היא היתה ביציע של האוהדים בדרבי הכדורסל, אולי היא היתה תורמת להם קצת קשיחות והם לא היו בורחים מחלשלוש כמו שחורציאניטיס). 

במחצית השניה התפתח משחק מבולגן, שהיה יכול לעזור לחולון אם היא רק היתה מסוגלת לחדור את ההגנה ההרצליינית. בעשר הדקות הראשונות רק וקרט כבשה להרצליה, שלושה שערים, אבל חולון כולה כבשה רק שניים. לאחר מכן גם יתרון מספרי לא עזר לחולון נגד ההצלות של רבקה אזרחי, ואפילו פציעה זמנית של וקרט לא עזרה לצמצמם את היתרון. 

המצטיינות שלי במשחק הן דנה אפלבוים ורבקה אזרחי (יהיה משעמם לבחור את וקרט, היא תמיד מצטיינת), אבל המצטיינת האמיתית של העונה היא הקבוצה כולה. 

בנות הרצליה - מ.כ. חולון 26-28

[רשומה מה-5/4, הועברה לכאן מהבלוג הקודם]

לפני המשחק קראו לו "המשחק הראשון בגמר הפלייאוף". אחרי המשחק אפשר לקרוא לו "המשחק של נטלי ברטו". חולון התרכזה בהגנה על שיר וקרט (שעדיין הצליחה לכבוש לא מעט), וברטו ניצלה את השטח הפנוי כדי לבלוט מההתקפה הראשונה של הרצליה עד הסיום.

ברטו הובילה את הרצליה ליתרון 3-11 בדקה ה-15, כשחולון פותחת כהרגלה בצורה חולמנית משהו. חולון לא נשברה, ואחרי שהרצליה החזיקה אותה על שלושה שערים בלבד ב-16 הדקות הראשונות, חולון החזיקה את הרצליה על שלושה שערים בלבד עד סוף המחצית. היא צמצמה עד-11-14 ממסירה על כל המגרש של רוית שושן לעבר המומחית לשערים מרחפים, אור תורג'מן, שכבשה תוך כדי ריחוף באוויר. חולון חזרה למשחק בזכות היכולת המצוינת של ילנה רוזנשטיין ושל עדי בן יעקב באגף, וגם בגלל שהקבוצה התחילה לשמור. אף פעם לא מזיק לשמור. 12-14 להרצליה בהפסקה.

חולון המשיכה לשמור במחצית השניה, אבל בכל פעם שהתקרבה להרצליה, היא סבלה מרגעים קטנים של חוסר ריכוז, כולל ירידה לא טובה להגנה וחילוף של שחקנית באמצע התקפה הרצליינית. להרצליה לא היו רגעים כאלה, היא באה למשחק נחושה והמשיכה להיות מרוכזת גם בדקות הפחות טובות, וניצחה בזכות האופי הקבוצתי הזה.

בזכות האופי, וגם בזכות ברטו. הרצליה עלתה בדקה ה-25 ל-21-26 ממהלך משולב של ברטו-וקרט-לוינקינד. המשחק נראה גמור, אבל חולון הראתה גם היא אופי וחזרה ל-24-26 בדקה ה-25. ואז ברטו, מי אם לא היא, העלתה ל-24-27. חולון כבשה, 25-27. וברטו, שוב היא, העלתה ל-25-28. חולון עוד יצאה להתקפה במצב של 26-28 דקה לסיום, לפני שהשוערת ההרצליינית שחר עידה עצרה זריקה של מוסא והבטיחה את הניצחון.

במשחק נכחו יותר ממאתיים צופים ביחד עם וובוזלה ענקית אחת, שעשתה רעש חלש כאילו היא לא רוצה להפריע לשקט המופתי של האוהדים ההרצליינים.

בחירות העונה

עונת כדוריד הנשים נגמרה רשמית בשבוע שעבר. שחקניות בנות הרצליה והמאמן דורון כזום ראויים לשבחים על עונה מצוינת, שבה ניצחו את כל המשחקים וזכו בדאבל. מאחר ששחקניות בנות הרצליה וחולון כבר נלחמו על התארים החשובים באמת, אליפות וגביע, התארים שלי מתמקדים בשחקניות שאר הליגה. שחקניות הרצליה ראויות לנבחרת משלהן.

נבחרת העונה שלי (כאמור, לא כולל הרצליה וחולון)

דניאל בורנובסקי (שוערת, ארזים ר"ג / בנות הרצליה)

בורנובסקי עברה במהלך העונה מארזים להרצליה. התקופה שלה בארזים היתה כל כך טובה, שהיא מספיקה כדי להכניס אותה לנבחרת.

אחרי אחד המשחקים שלה כתבתי כאן: "ההבדל העיקרי בין הקבוצות הוא שלר"ג יש את בורנובסקי, ולפ"ת אין את בורנובסקי". ההבדל הזה היה נכון כמעט לכל משחק של ר"ג. היא שוערת שעושה את ההבדל, ולפעמים נראה לא הוגן כלפי היריבה שיש רק בורנובסקי אחת על המגרש. אפילו כששיחקה בתור שחקנית שדה נגד מכבי ראשל"צ, היא היתה מצוינת וכמעט ניצחה לארזים את המשחק. 

לא משנה באיזו עמדה היא משחקת, בורנובסקי עושה הכול באלגנטיות ובחיוך, והיתה כובשת בקלות את לב הצופים אם רק היו במשחקים של ארזים צופים.

קרן בן הרוש (פינה שמאל, מכבי ראשל"צ)

ליריבות של מכבי ראשון יש ברירה אכזרית: להציב שמירה אישית על קרן בן הרוש ולהפקיר את מרכז המגרש, או לא לשמור עליה אישית ולסבול מנחת זרועה באגף. לא משנה מה תבחר היריבה, לראשל"צ יהיה יתרון בזכותה של בן הרוש.

בן הרוש היא מאמנת/שחקנית בראשון, וכך היא נהנית פעמיים: בן הרוש השחקנית מהווה איום מתמיד מהאגף, בן הרוש המאמנת משתמשת ביתרונות של בן הרוש השחקנית כדי לרַווח את משחק ההתקפה, ולהפוך את ראשל"צ לקבוצת ההתקפה הטובה בליגה.

נוי נחמיאס (פינה ימין, מכבי ראשל"צ)

נחמיאס נכנסה לנבחרת העונה בתור קיצונית, אבל היא יכולה לשחק בכל עמדה על המגרש, והיא אכן נוטה להימצא בכל מקום על המגרש. אין לה תכונה מסוימת יוצאת דופן, אלא מכלול של תכונות שהופכות אותה לשחקנית שתורמת לקבוצה מעבר לשערים. היא מביאה איתה אינטנסיביות, תנועה ללא כדור, ראיית משחק וזריקה חזקה. נחמיאס היא מסוג השחקניות שמסוגלות לעלות למגרש ולסחוף את כל הקבוצה ביחד איתה, כמו שעשתה במשחק המכריע נגד הפועל פ"ת. אם עושים כוחות בשכונה, כדאי לבחור אותה ראשונה - היא תעשה את השחקניות שלידה טובות יותר, ובעקבותיהן את הקבוצה כולה טובה יותר.

שובל טויטו (מקשרת ימין, קרית אונו)

היא רק בת 18, וכבר היתה המצטיינת של קבוצתה בשני משחקים מכריעים נגד מכבי ראשל"צ. היא רק בת 18, וכבר יודעת לקרוא את השוערות שמולה כדי לזרוק בדיוק למקום שהן לא יגיעו אליו. היא רק בת 18, ובכל זאת ההצלחה לא עולה לה לראש והיא מקפידה לעשות הגנה טובה בדיוק כמו התקפה. היא רק בת 18 ועדיין יש משחקים שלא הולך לה, והיא מפגינה בהם בגרות כשהיא לא מנסה לקחת את כל המשחק על עצמה. היא רק בת 18, אבל רוב העונה היא היתה רק בת 17, מה שהופך את הכל לעוד יותר מרשים.

טויטו אחראית על שתי ההצגות ההתקפיות הגדולות ביותר של שחקנית כלשהי העונה, בשני המשחקים נגד מכבי ראשל"צ. יש לה איכות של כוכבת, ושווה לקנות כרטיס בשביל לראות אותה. למרבה השמחה, כרגע לפחות עדיין אפשר לראות את המשחקים של קרית אונו בחינם.

יסמין מַַקרי (מקשרת שמאל, הפועל פ"ת)

בחצי הראשון של העונה פ"ת עוד לא היתה לגמרי מגובשת, ומי שהחזיקה אותה בהתקפה והשאירה אותה במשחקים ובתמונת הצמרת היתה יסמין מַקרי. היא היתה אחת המצטיינות במשחק הליגה הראשון של העונה, נגד ארזים ברמת גן. היא כמעט החזירה לבדה את פ"ת למשחק בהפסד הביתי למכבי ראשל"צ. היא הצליחה לשמור על נגה שמעוני והיתה המצטיינת במשחק נגד אשדוד. עם זריקה חזקה, גובה והגנה איכותית, מקרי היתה אחת המצטיינות בכל משחק של קבוצתה.

בחצי השני של העונה פ"ת התחילה לשחק כדוריד קבוצתי מצוין, שהבליט שחקניות רבות ולאו דווקא את מקרי. אם הקבוצה תמשיך כך גם בעונה הבאה, יהיו כאן עוד שחקניות שלה לצידה של מקרי (וכבר העונה היו כמה שחקניות קרובות מאוד לכך).   

סיוון אוליאל (פיבוט ועמדות אחרות, מכבי ראשל"צ)

מצד אחד אוליאל היא מסוג השחקניות שעושות דברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה. מצד שני גם הסטטיסטיקה שלה טובה. הסיבה היא שאוליאל עושה הכול, דברים שקשה למדוד כמו הגנה חזקה ומנהיגות, ודברים שקל למדוד כמו שערים ואסיסטים. אחת התכונות הבולטות שלה בכל עמדה היא ראיית המשחק, שתורמת למשחק הקבוצתי של הקבוצה כולה. "כיף" אולי אינו משהו שאפשר למדוד בסטטיסטיקה, אבל כיף היא המילה הטובה ביותר לתאר את הצפייה במשחקה של אוליאל.

רחלי אברהם (מרכזת, קרית אונו) 

בסוף ינואר קרית אונו שיחקה בר"ג נגד ארזים. זה היה משחק קל נגד קבוצה שאיבדה את רוב הכוכבות שלה, והניצחון של אונו לא הוטל בספק לכל אורכו. באמצע המשחק רחלי אברהם איבדה כדור. ואז היא רצה בנחישות אחרי היריבה ולא הפסיקה עד שהצליחה לחטוף את הכדור בחזרה. זאת רחלי אברהם: שחקנית נחושה שלא מפסיקה להילחם לרגע, אפילו כשהניצחון כבר מובטח. בתור המרכזת והמנהיגה של קרית אונו על המגרש, הרוח שלה חודרת לכל השחקניות והופכת את אונו כולה לקבוצה נחושה ולוחמת.

אברהם ראויה להיות בנבחרת העונה גם בזכות הריכוז, האומץ בהתקפה וההגנה המצוינת, שהיתה מכניסה אותה גם לנבחרת ההגנה אם היתה כזאת. אבל יותר מכול, רחלי אברהם נמצאת בנבחרת בזכות הדוגמא שהיא נותנת בכל דקה, כולל ברדיפות אחרי כדורים אבודים במשחק נידח שכבר הוכרע.

השחקנית הצעירה

עדי כלף (מכבי פ"ת): עם מהירות מרשימה, תנועה לשטחים ריקים וחדוּת מול השער, כלף היתה מטרה מצוינת למסירות של חברותיה לקבוצה. בכל פעם שפ"ת יצאה למתפרצת, הצופים כבר ידעו שכלף תתמקם לקבל את הכדור לפני כולן, ובקור רוח מרשים לגילה תדאג שהכדור יפגוש את הרשת. למכבי פ"ת יש קבוצת נערות חזקה ומבטיחה, ואם היא תצליח לשמור עליהן, כלף וחברותיה עוד יובילו את הקבוצה הבוגרת לצמרת.

בת זוארץ (קרית אונו): התכונה הבולטת ביותר של זוארץ היא ראיית המשחק שלה, וכשחוכמת המשחק משתלבת עם קבוצתיות ופרגון לחברותיה, זוארץ מציגה בגרות נדירה. עם הרבה תנועה בלי כדור ועם כדור, אפשר להיות בטוחים שתמיד יהיו לה אפשרויות מסירה, והיא יודעת לנצל אותן. כמו כלף במכבי פ"ת, גם זוארץ מוקפת בשחקניות צעירות ומוכשרות שקרית אונו תוכל ליהנות מהן בשנים הקרובות (למעשה כמה מהן כמעט נכנסו גם הן לרשימת השחקניות הצעירות, אבל יש כל כך הרבה כאלה בקרית אונו שהרשימה היתה נעשית ארוכה מדי. הן רשאיות להרגיש מקופחות על כך שהן לא נמצאות כאן לצידה של זוארץ).

השחקנית השמינית של העונה

ניצן כהן (מקשרת, מכבי ראשל"צ): כהן היתה יכולה בקלות להיכנס גם לנבחרת העונה. רק מעט יריבות הצליחו להתמודד עם הגובה והזריקה החזקה שלה, שהיא מוסיפה להן גם מסירות טובות. שני משחקי השיא שלה היו בחוץ נגד הקבוצות של פ"ת, שלא הצליחו לעצור אותה. בשכונות מסוימות בפתח תקווה עדיין לוחשים בחשש את שמה של "קוטלת הפתח-תקוואיות", כפי שהיו מכנים אותה בפ"ת אם הפתח-תקוואים היו יודעים להעניק כינויים איכותיים. גם במשחקים נגד קבוצות שאינן פתח-תקוואיות, כהן ידעה תמיד לכבוש שערים ברגעים של מומנטום.

אם אתם פתח תקוואים ורואים מולכם את ניצן כהן, תשלימו עם ההפסד. אם אתם לא פתח תקוואים ורואים מולכים את ניצן כהן, תוכלו פשוט ליהנות מהכדוריד האיכותי שלה.

שחקנית ההגנה של העונה

דור סוניגו (פיבוט, ארזים / הפועל פ"ת): סונגו היא לוחמת אמיתית, שכל שחקנית שמחה להיות בקבוצה שלה. כשסונגו נמצאת בסביבה, אפשר לסמוך עליה שתחפה על הטעויות של אחרות, ולהגנה שלה אפשר לקרוא "יחידת הגנה של בן אדם אחד".

סונגו התחילה את העונה בארזים, שם באמת היתה יחידת הגנה של אדם אחד כשחברותיה לקבוצה נפצעו בזו אחר זו. במהלך העונה היא עברה להפועל פ"ת, והשינוי שעשתה שם היה מיידי. היא היתה השחקנית הנכונה במקום הנכון, ופ"ת נעזרה בה כדי לנצח בקרית אונו וכמעט לנצח בראשל"צ, שתי קבוצות שניצחו את פ"ת אצלה בבית בסיבוב הקודם. כמו שסונגו התאימה לפ"ת, כך היא מתאימה גם לתואר "שחקנית ההגנה של העונה".

אלה היו בחירות העונה. העונה הבאה תגיע רק בעוד כחמישה חודשים, ועד אז יהיו כאן מדי פעם כתבות כלליות על כדוריד וספורט נשים.

ויבורג - מיטיילנד, גמר הפלייאוף בדנמרק

אתמול היה המשחק השני והמכריע בגמר הפלייאוף לנשים בדנמרק, ויבורג - מיטיילנד. במשחק הראשון ניצחה מיטיילנד 22-24.

מי שרוצה לראות את המשחק המלא, שיוריד את המחצית הראשונה ואת המחצית השניה, ויפסיק לקרוא עכשיו כדי לא לדעת את התוצאה (קרדיט על העלאת המשחק ל-Mixball מ-handball123).

האווירה במשחק:

ויבורג נתקלה בהרבה מכשולים העונה. כבר בתחילתה היא הפסידה במוקדמות ליגת האלופות. לאחר מכן הקבוצה כמעט פשטה את הרגל ורק תרומות של עסקים מקומיים הצילו אותה. באמצע העונה נפצעו לה ארבע שחקניות חשובות, כולל שתיים שגמרו את העונה ושתי שחקניות שסבלו מזעזוע מוח בהפרש של שבוע זו מזו. לפני הגומלין של גמר גביע המחזיקות ברוסיה, המטוס שהקבוצה טסה בו נאלץ לנחות נחיתת חירום בקלן, והקבוצה העבירה את הלילה בשדה התעופה. היא עדיין הצליחה לזכות בגביע. ממש לפני גמר הפלייאוף, הפיבוט לינאה טורסטנסון נפצעה ולא שיחקה. וכאילו כל זה לא מספיק, במשחק השני והמכריע של הגמר יתרון של 16-22 הפך ל-20-22 בלבד, ארבע דקות לסיום. את ארבע הדקות האחרונות אתם יכולים לראות כאן בקליפ:




ויבורג היתה אחת הקבוצות האטרקטיביות באירופה העונה, בזכות שערים יפים כמו זה שכבשה במשחק כבר בדקות הראשונות:



אז כן, למרות כל הצרות, ויבורג היא האלופה, לא לפני שגם במשחק האחרון נפצעה לה שחקנית חשובה, לואיסה בורגארד. בורגארד מתחה רצועה ברגל שמאל ותיעדר חודש מהמגרשים, אבל היא התעלמה מהפציעה והכאבים וחזרה לשחק עד הסיום, כשהיא ממשיכה להשתטח על המגרש כהרגלה. בגיל 21 היא אחת השחקניות עם הכי הרבה אופי בכדוריד הנשים. הנה קליפ שלה מהמשחק אתמול, מהחימום, דרך שער שכולו נחישות, הפציעה והחזרה ממנה, וההתרגשות בסיום.



דרך אגב, במשחק הקודם בורגארד נכנסה לשער לדקה והפגינה כישורים מרשימים גם כשוערת:



עוד במשחק הקודם, הסרבית סאניה דמיאנוביץ' שיחקה נורא וספגה נזיפה אישית מהמאמן הססגוני כריסטיאן דלמוסה:



במשחק השני דמיאנוביץ' כבר שיחקה מצוין עם שבעה שערים, חגגה בסיום וראתה גם את המאמן שלה חוגג:



השחקנית המצטיינת אתמול, כמו בהרבה משחקים העונה, הייתה המרכזת השבדית איסבלה "בלה" גולדן, שכתבתי עליה קצת בעבר. עם שמונה שערים היא חגגה אתמול בצדק, בתמונה שמסמלת את שמחת החיים של כל קבוצתה העונה.

ויבורג, עם כל הקשיים, היא אלופת דנמרק, מחזיקת גביע המחזיקות ומחזיקת הגביע הדני. נשאר רק לקוות שתצליח לשמור על השחקניות גם בעונה הבאה, כדי שנוכל ליהנות ממנה בליגת האלופות.

הפועל קרית אונו - מכבי ראשון לציון 24-19

מכבי ראשון, שכבר הבטיחה את המקום השלישי בליגה, הוכיחה מעבר לכל ספק שהיא ראויה לו, עם ניצחון גדול בקרית אונו.

שתי הקבוצות שיחקו בהרכב חסר. באונו לא שיחקו לאה סטפנוב ורחלי אברהם, שהמנהיגות שלה היתה חסרה לקבוצתה במחצית השניה. בראשון שוב לא שיחקו ניצן כהן וסיוון אוליאל, שבילתה על הקווים בתור הגירסה הנחמדה יותר והעצבנית פחות של יוסי גבע.

לא ידעתי מאיפה להתחיל, אז אתחיל דווקא עם המחצית הראשונה של קרית אונו. עדי מזור כאמור היתה מצוינת, עם שלושה שערים במחצית הזאת, תנועה יפה על קו השש ושליטה מוחלטת באגף שלה, שהלהיבה את מעריציה בקהל. בנוסף אליה הצטיינה ניקול פדלון במשחק קשוח בהגנה ובהתקפה, גם היא עם שלושה שערים במחצית.

אונו סיימה את המחצית ביתרון 7-12 ונראתה בדרך לניצחון, אבל לראשון היו תוכניות אחרות. כמו בשבוע שעבר, שיר בן ציון פתחה את המחצית עם שני שערים, והפעם לא היתה לה כוונה לעצור. במשחק נפלא שלה, עם חמישה שערים וסחיטה של לפחות שתי זריקות שבע, היא הובילה את קבוצתה למהפך. אונו עוד הובילה 14-17 לפני שראשון עלתה ל-17-19. בן ציון נפצעה זמנית ואונו חזרה למשחק, אבל החזרה של בן ציון למשחק ציינה ריצה נוספת של ראשון, שברחה עד ל-19-24 בסיום.

לפעמים רואים שחקן צעיר ומיד מבינים שקורה כאן משהו מיוחד, שמדובר בשחקן שימשיך לרגש בכל משחק בעתיד, שמשאיר את הצופים עם חיוך על הפנים. בפעם האחרונה זה קרה לי בכדורגל עם מרקו רויס, עוד כששיחק במנשנגלדבאך. עכשיו זה קרה לי גם עם שיר בן ציון, שאתמול לא היה המשחק הראשון שלה בקבוצה, ואלה שעוקבים אחריה בנוער כבר מכירים את הכישרון שלה, אבל אתמול היא שמה על כל אלה חותמת רשמית, וכל זה כשהיא רק בת 16. עכשיו רק צריך לדאוג לסעיף שחרור על סך כמה מיליוני יורו. 

בן ציון כמובן לא היתה לבד. קרן בן הרוש החזיקה את הקבוצה על כתפיה במחצית הראשונה, והמשיכה להצטיין גם בשניה עם שערים וקור רוח בזריקות שבע, במשחק שכנראה יקנה לה את תואר שחקנית העונה בכל מקום מחוץ להרצליה. מלאני בוקסטאד במשחק הקרבה תרמה שערים מכריעים.

עוד שחקנית ראשון שראויה לאזכור מיוחד היא המרכזת ענת גורנשטיין, לטעמי השחקנית הכי חכמה בליגה, שהתרומה שלה לא תמיד נראית בסטטיסטיקה. הפעם היא לא מוזכרת כאן בזכות המסירות שלה, למרות שהיו לה כמה נהדרות, אלא בזכות ניהול המשחק במחצית השניה, כשראשון היתה על סף אפיסת כוחות בגלל הסגל הקצר ונקלעה כל פעם להתקפות פאסיביות. גורנשטיין ניהלה את ההתקפות בקור רוח, לא נבהלה מהיד המורמת של השופטים, ודאגה שראשון תגיע בכל פעם למצב הבקעה טוב ברגע האחרון. 

בפעם השניה ברציפות: גיור אלופת אירופה

*כל התמונות ברשומה נלקחו מאתר איגוד הכדוריד האירופאי

- שלושה משחקים הייתי צריך לחכות כדי לשמוע קללות בהונגרית מהקהל ההונגרי המנומס מדי. בגמר קיבלתי את מבוקשי. הכרוז הציג את שחקניות בודוצ'נוסט, וכולם חיכו למילנה קנזביץ', שבתור מספר 90 היתה האחרונה. ואז זה הגיע: 10,000 הונגרים, זקנים, נשים וטף, מקללים בכל קללה אפשרית, כולל כמה סבתות שעושות תנועות מגונות. היה שווה לחכות.

- לא רק אוהדי מכבי סל: גם אוהדי גיור נוהגים לשיר את ההמנון בצורה ספונטנית לפני משחקים.

- בכלל, ההונגרים אוהבים המנונים. לא קצת מוגזם לקום ולעמוד דום לכבוד המנון ליגת האלופות?

- המאמן המונטנגריני הערמומי, דרגאן אדזיץ', ניצל פציעה של שחקנית כדי להכניס את קנזביץ' לראשונה למגרש בזמן שהקהל לא שם לב. חבל ששאר המהלכים שלו במשחק לא היו טובים באותה מידה.

- מילנה קנזביץ' היתה בערך שתי דקות על המגרש לפני שנשארה שרועה על המגרש אחרי התנגשות. בהתחלה דאגתי שהיא נפצעה ושזכיתי לראות את השחקנית האהובה עליי לשתי דקות וזהו. אחר כך, כשהיא כמעט בלעה את הלשון, החובש נכנס לפאניקה והרופאים נכנסו בריצה למגרש, דאגתי שקרה משהו יותר גרוע. למרבה המזל היא התאוששה ואפילו חזרה לשחק.  

- שתי הקיצוניות של בודוצ'נוסט הן בין הטובות בעולם, קובאצ'יץ' של גיור היא אחת הצעירות המבטיחות בעולם. ומכולן, דווקא הקיצונית אדריאן אורבן גנבה את ההצגה במשחק מעולה עם 4 שערים.

אורבן חוגגת עם הגביע

- לאסלו נאג'י הגדול היה באולם ואפילו התראיין בהפסקה עם כל הקלישאות הרגילות לקראת הפיינל-פור שהוא עצמו ישתתף בו. 

- בהפסקה שיחקו במשחק מלחיץ שנקרא kiss-cam. מי שרואים אותו על המסך הענק צריך לנשק את מי שנמצא לידו. אמנם מי שישבה לידי היתה יפהפייה, אבל לא הייתי בטוח שיהיה רעיון טוב לנשק נערה בת 15 ועוד מול העיניים של ההורים שלה.

- אני לא איל גולן! לא הייתי מנשק אותה גם אם ההורים שלה לא היו שם!

- 15 דקות לסוף, בודוצ'נוסט מראה סימני חיים מסוימים, מצמצמת ל-19-16 ונמצאת ביתרון מספרי. ואז מילנה קנזביץ' עושה עבירה גסה, מורחקת לשתי דקות והורסת את הסיכוי הקלוש של בודוצ'נוסט לנצח. הרבה זמן חיפשתי תירוץ להדיח את מילנה מתואר השחקנית האהובה עליי, אבל לא היה לי נעים לזרוק אותה רק בגלל שהיא גרועה. העבירה הזאת היא כבר סיבה טובה. היי שלום מילנה. קנזביץ' OUT, לואיז בורגארד IN.

בורגארד אחרי ששמעה את החדשות הטובות

- האולטראס של בודוצ'נוסט סירבו להשלים עם ההפסד והתפרעו. ה-Varvari, כמו שהם קוראים לעצמם ("הברברים"), אכן התנהגו כמו ברברים וניסו לתקוף ביציע את אוהדי גיור. אלימות לשם האלימות, חבורה של מטומטמים שחושבים שאם הם יתקפו צופים ומשפחות זה יהפוך אותם ל"גברים". היה משעשע לראות אותם בורחים בפאניקה מהמשטרה ההונגרית.

- לעומתם, האוהדים ההונגרים הפגינו ספורטיביות למופת. למרות שדרגאנה צבייץ' היא השחקנית השניה הכי שנואה עליהם בבודוצ'נוסט בגלל הקרבות האלימים עם היידי לוקה, הם מחאו לה כפיים כשירדה מהמגרש פצועה. למרות כל היריבות עם בודוצ'נוסט, כל הקהל עמד ומחא כפיים כששחקניות בודוצ'נוסט קיבלו את מדליית הכסף שלהם. אלה לא היו סתם מחיאות רפויות, אלא מחיאות שנמשכו דקות ארוכות, מתוך הערכה ליריבה שלהם.

זאת גיור, מנצחת ביושר ומפסידה בכבוד. רק לפני שנתיים גיור הפסידה בגמר לבודוצ'נוסט, במשחק הכי דרמטי ואכזרי שיכול להיות. שימו לב להתנהגות המופתית של האוהדים שלה אחרי ההפסד (ב-2:35):

ההפסד ההוא היה השביעי ברציפות של גיור בגמרים, אבל מי שיודע להפסיד, יידע בסוף גם לנצח. מגיע לאוהדים האלה לזכות בתארים.

- מי שהביא את התארים לאוהדים האלה הוא המאמן הספרדי אמברוס מרטין. הוא הגיע לפני שנתיים לקבוצה הכי לוזרית באירופה, והביא לה שני תארי ליגת אלופות בשתי עונות.

- אניטה גרביץ זכתה בתואר מלכת השערים. השוערת הנורבגית של גיור, קתרין לונדה, זכתה ב-MVP של הפיינל-פור, לדעתי רק בגלל שלא היה למארגנים נעים לתת את כל התארים לגרביץ. מדהים שמלכת השערים יכולה להיות קבוצתית כל כך. חשבתי אתמול מה ההבדל בינה לבין כריסטינה נאגו הנהדרת של בודוצ'נוסט: נאגו עושה את השחקניות שלידה טובות יותר. גרביץ' הופכת את הקבוצה כולה לקבוצה טובה יותר. אני לא יודע אם יש עוד שחקניות כמוה.

גרביץ והגביע

- ולסיום, עוד קצת גרביץ וקנזביץ': כששחקניות שתי הקבוצות הגיעו לחלוקת ההיי-פייב המסורתית בסיום המשחק, קנזביץ' הושיטה את ידה להיי-פייב. גרביץ התעלמה מהיד המושטת ועברה לשחקנית הבאה.

לקראת גמר ליגת האלופות: גיור - בודוצ'נוסט

מי שראה את המשחקים אתמול יכול להניח שלבודוצ'נוסט אין סיכוי. קבוצה שמשחקת כל כך רע בהתקפה לא יכולה לנצח נגד גיור האימתנית ו-10,000 האוהדים שלה ביציע. העניין הוא שבודוצ'נוסט נראית ככה ברוב המשחקים שלה, שורטת ובועטת ומצליחה איכשהו לשרוד. שני המשחקים בין גיור לבודוצ'נוסט העונה הסתיימו בתיקו. אז גיור היא הפייבוריטית הברורה, כרגיל, אבל אי אפשר לפסול את הסיכוי להפתעה.

זאת היתה האווירה בפעם האחרונה שהן נפגשו בגמר, לפני שנתיים, במשחק המכריע אצל בודוצ'נוסט:




היום 10,000 הונגרים ירצו נקמה על ההפסד ההוא. כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

היתרון של גיור: אניטה גרביץ. היא לא רק המרכזת הטובה בעולם, היא גם המנהיגה של הקבוצה שיודעת להרים אותה ברגעים הקשים. לבודוצ'נוסט אין מרכזת ברמתה, קינגה ביזדרה הפולניה היא מרכזת אמינה וסולידית אבל אין לה את הכישורים של גרביץ. לבודוצ'נוסט גם אין מנהיגה ברמתה של גרביץ, כמו שיכולנו לראות אתמול בדקות הארוכות בהן היא לא כבשה ואיבדה את העשתונות.

היתרון של בודוצ'נוסט: האגפים. שחקניות הכנף של גיור לא רעות, אבל אלה של בודוצ'נוסט מצוינות. מיידה מהמדוביץ' בשמאל היתה מצוינת אתמול ושלטה באגף מול בת ארצה יובנקה רדיצ'ביץ'. רדמילה פטרוביץ' משמאל בולטת בדרך כלל אפילו יותר ממנה, למרות שאתמול היא היתה שקטה והסתפקה בעיקר בזריקות שבע.

הקרב הגדול: דרגאנה צבייץ' נגד היידי לוקה. שתי הפיבוטיות נחשבות לטובות ולאלימות ביותר בתפקידן, למרות הבדלי הסגנון הברורים ביניהן: צבייץ' אוהבת להשתמש בברכיים כדי לבעוט ביריבותיה, לוקה מעדיפה להשתמש במרפקים כדי לחבוט ביריבותיה. הולך להיות מעניין.

הרגע ששווה לשים לב אליו: הרגע שבו מילנה קנזביץ' תיכנס למגרש. קנזביץ' היתה מושעית מחצי-הגמר לאחר שנגחה באניטה גרביץ במשחק בין הקבוצות בשלב הבתים:




מתברר שבאירופה לא נהוג לנגוח באנשים, וההונגרים כועסים מאוד על קנזביץ', שנגחה דווקא בשחקנית האהובה עליהם ביותר. בזמן שגרביץ תקבל כרגיל את העידוד הנלהב ביותר, האולם כולו יחכה לקנזביץ' כדי לקבל את פניה. לא ברור אם היא תפתח בהרכב של בודוצנ'וסט, אבל ברגע שהיא תהיה על המגרש שווה להסתכל על הקהל ההונגרי והתגובה שלו.

היום ב-18:00 שעון ישראל, הגמר הגדול. לא להחמיץ!

המילון השלם: פיינל-פור ליגת האלופות בכדוריד נשים

בימים שבת וראשון יתקיים בבודפשט, לראשונה בהיסטוריה, פיינל-פור בליגת האלופות בכדוריד נשים. כל המשחקים ישודרו ישירות בערוץ הרשמי באינטרנט:

שבת, חצאי הגמר:
16:00: גיור (הונגריה) - FC מיטיילנד (דנמרק)
18:30  בודוצ'נוסט (מונטנגרו) - ורדאר (מקדוניה)

ראשון:
15:30 המשחק על מקומות 4-3
18:00 משחק הגמר

הנה המילון השלם לקראת הפיינל-פור. יש מי שיטענו שהמילון הוא העתקה חסרת בושה של "מילון הסופרבול השלם" המסורתי של אריאל גרייזס. אני מעדיף לטעון שרק קיבלתי ממנו השראה.

אחד-עשר אלף: כ-11,000 צופים ימלאו עד אפס מקום את אולם "Papp Laszlo", אחרי שכל הכרטיסים נחטפו בתוך מספר ימים. רוב הצופים יהיו הונגרים שיתמכו בגיור, ושלוש הקבוצות האחרות הסתפקו ב-250 כרטיסים לכל אחת, אם כי אפשר להניח שאוהדים נוספים שלהן יישבו ברחבי האולם. ליד האולם ישודרו המשחקים על מסכי ענק באזור אוהדים מיוחד.

בודוצ'נוסט: הקבוצה ממונטנגרו כבר זכתה בליגת האלופות לפני שנתיים. בודוצ'נוסט היא "צ'לסי" של הכדוריד, עם משחק הגנה קשוח שלפעמים הופך לאלימות של ממש (שימו לב לבִּרכּיוֺת של הפיבוטית צבייץ'). האוהדים היריבים שונאים אותה בגלל האגרסיביות, הצופים הנייטרלים אוהבים אותה בזכות השחקניות הרבות של נבחרת מונטנגרו הנערצת.

בּוֺנָבנטוּרה, ג'וליה ושרלוט: צמד התאומות הן שופטות צרפתיות שישפטו בגמר הפיינל-פור. עם בדיוק אותה תסרוקת, אותה הבעת פנים ואותו חיוך מפחיד, הן נראות כאילו יצאו הרגע מסרט אימה. לפעמים גם הקבוצות שהן שופטות מרגישות ככה.

שימו לב: רק באחת מהתמונות יש שחקניות של סרט אימה אמיתי!

גיור: אחרי שיא לוזריות של שבעה הפסדים רצופים בגמרים אירופאיים, קבוצת הגלקטיקאס של גיור זכתה סוף סוף בליגת האלופות בעונה שעברה. עם הכסף של הספונסרית אאודי, עם כוכבת-על כמעט בכל עמדה ועם הקהל הביתי, היא פייבוריטית לזכות שוב השנה.

גרביץ, אניטה (Anita Görbicz): המרכזת בת השלושים של גיור היא המרכזת הטובה בעולם כיום. היא אחת הספורטאיות הנערצות בהונגריות וזוכה למעמד דומה בקרב חובבי הכדוריד בעולם כולו, גם בזכות יכולתה על המגרש וגם בזכות המראה המצודד שחשפה בצעירותה במגזינים כמו FHM. אתם תצטרכו להסתפק כאן בתמונות צנועות יותר, מכריכת הספר שנכתב עליה בהונגרית:

דוּדָה: אדוארדה "דודה" אמוֺרים הברזילאית היא עוד אחת מהכוכבות של גיור. בשנה האחרונה היא זכתה בכל תואר אפשרי: ליגת האלופות, אליפות העולם וה-MVP של אליפות העולם. לא מפתיע בגובה של 1.86 מטר ועם הרבה כוח בידיים.

הונגריה: המדינה המארחת. האוהדים ההונגרים נוטים לפטריוטיות, ושתיים מהקריאות הפופולריות ביותר במשחקים של גיור הן "יָא יָא הונגריה" ו"אִיָה אִיָה הונגרִיָה". הייתי אומר משהו, אבל עם "אל אל ישראל" אנחנו לא יכולים באמת להתנשא על קריאות של אחרים.

ורדאר: הקבוצה המקדונית מסקופיה היא קבוצת גלקטיקאס חדשה, בעיקר בזכות מיליונר רוסי מסתורי בשם סרגיי סמסוננקו, שהביא לה עשר שחקניות חדשות בקיץ ובונה לה אולם חדש. קשיי ההסתגלות לא עניינו את הכוכבות החדשות, שהעפילו בקלות לפיינל-פור למרות יכולת לא מרשימה.

וולטרינג, קלרה: השוערת הגרמניה של בודוצ'נוסט  היא אולי השוערת הטובה בעולם. היא קצת משוגעת על המגרש ושמועות אומרות שגם מחוצה לו. בכל שנה היא רוצה לפרוש מכדוריד כדי לעבור לנהל את חוות הענק שנמצאת בבעלות משפחתה כבר מאות שנים, ובכל שנה משתכנעת להמשיך לשחק בתקווה לזכות בעוד תואר. לפי כמה מתמונות בעלי החיים שהיא פרסמה בדף הפייסבוק שלה, הפרות בחווה צריכות לקוות שהיא תמשיך לשחק עוד שנים רבות.

זְבֶזְדָה זבניוֺגוֺרוֺד: המתח ביום ראשון לקראת הגמר יהיה קשה מנשוא. כדי להעביר את הזמן, תוכלו לצפות בקבוצה הרוסית בעלת השם המגניב, כשתתארח במשחק הראשון של גמר גביע המחזיקות אצל ויבורג הדנית. 14:00 שעון ישראל.

טרוֺאֶלסן, טרינה: שחקנית מיטיילנד האהובה לא נמצאת בכושר טוב העונה, ותעבור לטולוז בעונה הבאה. היא נמצאת במילון רק בגלל שלא היתה שחקנית אחרת באות ט', ועם כינוי כמו TT היא פשוט מושלמת לאות הזאת.

יורגנסן, סטינה ולין: והנה שתי שחקניות מיטיילנד שראויות להיות במילון גם בלי קשר לאות שבו מתחיל שם המשפחה שלהן. אין ביניהן קשר משפחתי, אבל יש ביניהן קשר מצוין על המגרש בתור שתי המקשרות של מיטיילנד, ביחד עם המרכזת ניקה גרוט. את התנועה הבלתי פוסקת של סטינה ללא כדור צריך ללמד בבתי הספר לכדוריד, ובעזרתה היא גם מפנה שטחים כדי שלין תנצל את הכוח הפיסי שלה.

כנפיים – עם בירה טובה וסלרי עם גבינה כחולה. אבל העיקר אלו הכנפיים. מטוגנות בדיוק במידה שהעור בחוץ פריך והבשר בפנים רך ונימוח. הטיגון נעשה עם הרוטב, כך שבכל ביס אתה מרגיש אותו. אחרי שגומרים לטגן שופכים למעלה עוד רוטב שעושה את הכנפיים עוד יותר עסיסיות. כל כך עסיסיות, שהטעם שלהן נשאר בקצוות השפתיים גם יומיים אחרי. והריח, או הריח. אתה מקרב את הכנף לפה וכבר יכול להריח את הרוטב החריף, ועקצוץ מתחיל בגרון. ואז אתה נותן את הביס הראשון והטעם ממלא לך את כל חלל הפה. והכיף שבלאכול בידיים ולהתלכלך. והשילוב שבין הטעם של הכנפיים ובין הקרירות המרירה של הבירה. אם אתם לא רעבים עכשיו, אתם לא בני אדם (וכרגיל, תודה לאמיר אשכנזי שעשה אותי רעב שנה שביעית ברציפות). תשכחו, מזה, אני טבעוני!

כרוב: עם בירה טובה וסלרי עם קצת חסה מעל. אבל העיקר זה הכרוב. מבושל בדיוק במידה שהעלים בחוץ פריכים והעלים בפנים רכים ונימוחים. הבישול נעשה עם הרוטב, כך שבכל ביס אתה מרגיש אותו. אחרי שגומרים לבשל שופכים למעלה עוד רוטב שעושה את הכרוב עוד יותר עסיסי. כל כך עסיסי, שהטעם שלו נשאר בקצוות השפתיים גם יומיים אחרי. והריח, או הריח. אתה מקרב את הכרוב לפה וכבר יכול להריח את הרוטב החריף, ועקצוץ מתחיל בגרון. ואז אתה נותן את הביס הראשון והטעם ממלא לך את כל חלל הפה. והכיף שבלאכול בידיים ולהתלכך. והשילוב שבין הטעם של הכרוב ובין הקרירות המרירה של הבירה. אם אתם לא רעבים עכשיו, אתם לא בני אדם.

הידעתם שאחד המאכלים הלאומיים של הונגריה הוא אטריות כרוב?

לקיץ', אנדראה: הכוכבת הבלתי מעורערת של ורדאר, שנשאה את הקבוצה על כתפיה עד הפיינל-פור. השוּטרית היא אחת השחקניות הטובות והאהובות במולדתה סרביה ובעולם, בזכות היכולת המצוינת, הפתיחוּת לתקשורת והבלוג שהיא מנהלת במטרה לקדם את כדוריד הנשים. בשנה שעברה זכתה בליגת האלופות עם גיור והיתה שחקנית העונה של התאחדות הכדוריד האירופאית. אם אתן ספורטאיות שמחפשות מודל לחיקוי, לקיץ' היא הספורטאית האולטימטיבית. והיא גם אוהבת כלבים:

מיטיילנד: בניגוד לשלוש הקבוצות האחרות בפיינל-פור, מיטיילנד העפילה אליו רק בקושי, אחרי ניצחון ביתי במשחק המכריע נגד תורינגר. הבעיה של הקבוצה לא היתה היכולת, אלא הנטייה לשמוט יתרונות לקראת סיום המשחק. היא איבדה יתרון של יותר מארבעה שערים בארבעה משחקים רצופים. לא ברור אם הבעיה היא מנטלית או כושר גופני, אבל הקבוצה חייבת להשתפר אם היא רוצה סיכוי כלשהו נגד גיור בחצי הגמר.

נֵאָגוּ, כריסטינה (Cristina Neagu): לשוּטרית הרומניה של בודוצ'נוסט יש יד ימין אדירה, יד נפץ שאפילו וינטו היה מתגאה בה. בתור רומניה היא נוטה להצטיין במשחקים נגד קבוצות הונגריות. האם היא תעשה זאת שוב, או שההונגריות יאכילו אותה בבלינצ'סים?

ס: אחת האותיות האהובות על ההונגרים, בעיקר אם אפשר להצמיד לה z או c. אם תחפשו את המקום שלכם באולם, זה ייראה ככה:
Szector = יציע, Sor = שורה, Szek = כיסא. ואלה עוד מילים קלות יחסית. נראה אתכם אומרים: Bajcsy-Zsilinsky.  

פטרוביץ', רדמילה: הקיצונית הימנית של בודוצ'נוסט ואחת הטובות בעולם. מתמחה במתפרצות ובתנועה למרכז. בקיץ הקודם היא התחתנה ושינתה את שם משפחתה ממיליאניץ' לפטרוביץ', בעונה הבאה תצא לחופשה בשאיפה להיכנס להיריון.

פלצ'ינטה (Palacsinta): ככה אומרים בלינצ'ס בהונגרית. אפשר לקוות שיש כאלה גם בקפיטריה של האולם, ליד הגוּלש.

צְבִיִיץ', דרגאנה (Dragana Cvijic): אתם יכולים לקרוא לה "צביה", כמו שמכנים אותה בסרביה ובבודוצ'נוסט, אבל בגובה של 1.85 מטר ומשקל 93 קילו, כדאי שלא תרגיזו את השחקנית הכי אלימה והפיבוטית הכי טובה בעולם. בשנה האחרונה היא הוסיפה להגנה ולבִּרְכּיוֺת גם יכולת נהדרת, הובילה את סרביה לסגנות אליפות העולם והיא הנשק המסוכן ביותר של בודוצ'נוסט העונה. מכל בחינה אפשרית.

 Ø: אוסטרגרד ינסן, טרינה (Trine Jensen Østergaard): הקיצונית הימנית של מיטיילנד נמצאת כאן לא רק בגלל האות הראשונה המגניבה של שם משפחתה, אלא גם בזכות היכולת והמהירות שלה באגף. מי שראה אותה בגביע העולם לא ישכח אותה, ומי שלא, רצוי שיראה אותה בפיינל-פור.

קַאצָ'ה: קתרינה "קאצ'ה" בולאטוביץ', המקשרת המונטנגרינית של גיור, היא אחת השחקניות הטובות בעולם, שזכתה באליפות אירופה עם מונטנגרו ובליגת האלופות עם בודוצ'נוסט. כשהיא יוצאת מחוץ למונטנגרו היא מצליחה פחות, ובשנה הבאה תחזור לבודוצ'נוסט. במקרה שהיא תפגוש אותה העונה בגמר, האם היא תשחק במלוא יכולתה?

רדיצ'ביץ', יובנקה: "יוֺקָה", הקיצונית הימנית של ורדאר, נהנית ממהירות ובעיקר מווינריות מרשימה. המונטנגרינית זכתה עם גיור בליגת האלופות בעונה שעברה, כשהיא מנצחת כמעט לבדה את המשחק המכריע נגד אולטצ'ים הרומנית בחצי הגמר. כדאי לשים לב לקריצות, לחיוכים ולשאגות שלה במהלך המשחק, שהופכים כל משחק שלה לחווייה.

יוקה ולקיץ' חוגגות בגיור בעונה שעברה. העונה הן בורדאר.

שראפובה, מריה: למרבה השמחה, כדוריד הוא משחק מספיק מעניין כדי שידברו על יכולתן של הספורטאיות ולא על המראה החיצוני שלהן, יפות ככל שיהיו.

תבלו – כרגיל.