בנות הרצליה - הפועל קרית אונו 10-49

ההרצלייניות האלה חסרות רחמים. איחרתי בשמונה דקות והתוצאה כבר היתה 1-7 להרצליה. הנחתי שהכניסה שלי ליציע תעשה את השינוי, אבל בדקה ה-18 התוצאה היתה 1-17 (זה הזכיר לי משחק נערים בכדורסל ששיחקתי בו לפני עשרים שנה. פתחתי לתדהמתי על הספסל, אז קיוויתי שהקבוצה תיכנס לפיגור כדי שיבינו שאי אפשר בלעדיי. אחרי חמש דקות אכן היינו בפיגור, 0-10, ונכנסתי לשחק. אחרי חמש דקות נוספות כבר היה 0-20. יכול להיות שאני לא טוב בלעשות שינוי). אז אעשה את עצמי כאילו לא שמתי לב לקרית אונו היום, ואתרכז בהרצליה.

אותה קבוצת נערים ששיחקתי בה היתה של בני הרצליה, באחת השנים הראשונות של המועדון, ומרשים לראות איך המועדון גדל מאז. אי אפשר שלא להעריך את ההשקעה של הרצליה בענפי ספורט שונים, ובנות הרצליה נראית ומתנהגת כמו קבוצה מקצוענית לכל דבר. חוץ מזה, בקיץ בנות הרצליה התאמנו מדי פעם בפארק בהרצליה שאני רץ בו כל יום, ויצא לי לרוץ לידן כמה פעמים. אז אני יכול לטעון שהתאמנתי ביחד עם בנות הרצליה וזה אפילו לא יהיה לגמרי שקר. 

מצד שני, ספק אם הייתי מסוגל לעמוד באימון שלם שלהן - המתפרצות שלהן היום היו כל כך מהירות, שלא רק ההגנה של קרית אונו לא הספיקה לרדת, גם אני לא תמיד הספקתי להעביר את המבט מימין לשמאל כדי לראות מי כבשה.

שמחתי לגלות שהשוערת דניאל בורנובסקי עברה מר"ג להרצליה, היא ראויה להיות בקבוצה גדולה, למרות שבינתיים השוערת הראשונה רבקה אזרחי היתה אחת המצטיינות במשחק, ולא אתפלא אם היא סיימה בתור המובילה באסיסטים עם כל המתפרצות שהוציאה. שיר וקראט היתה מצוינת כרגיל, כל כך אירופאית באינטנסיביות שלה, אני מקווה שהיא תחזור לאירופה בעתיד. לא אתחיל לציין כאן את כל ההרצלייניות הטובות כי זה ייקח יותר מדי זמן, אבל הן ראויות למחמאות על הניצחון הגדול על המקום השלישי בליגה, ועל העובדה שהן שיחקו ברצינות מההתחלה ועד הסוף. מקצועניות.

חבל לי שדווקא בגלל שהרצליה כל כך טובה, רוב המשחקים שלה חד צדדיים ומשעממים. אם אני הייתי המדינה, במקום לתת 80 מיליון ש"ח במתנה לליגת העל הכדורגל, הייתי עוזר לקבוצות כמו הרצליה לארח בארץ את המשחקים בגביעי אירופה, ואולי גם להביא יריבות אירופאיות לטורנירים ידידותיים. בקרוב אפרסם כאן מאמר שיראה איך המדינה מקפחת את ספורט הנשים.