סוף סוף! סוף סוף קיבלנו מהומה איכותית בליגת הנשים בכדוריד. לא שאני מעודד אלימות, אבל כל עוד אין פצועים, אי אפשר שלא ליהנות מקטטה הגונה. היא הגיעה שתי דקות לסיום, בדקה ה-58* של המשחק, כשאשדוד מובילה בנקודה אחת, שחקנית אשדוד משתטחת על הפרקט עם הכדור בידה, שחקנית ארזים מנסה לחלץ אותו ממנה, ומשם הן הגיעו לדחיפות וצעקות, כששאר השחקניות מצטרפות למהומה. אז נכון, לא היו ממש מכות אלא רק דחיפות קלות, ושאר השחקניות הצטרפו יותר כדי להרגיע מאשר כדי להרביץ, אבל למה להיות קטנוניים? קטטה זאת קטטה!
אבל רגע, איך בכלל הגענו למצב הזה? בואו נתחיל מההתחלה.
שלושה אוהדים הגיעו מאשדוד וגם מחאו כפיים בזמנים הנכונים, מה שהופך אותם לאוהדי החוץ הטובים ביותר בליגה. ההפתעה הגיעה מהאוהדים הרמת גנים. כלומר, ההפתעה היתה שהיו אוהדים של רמת גן ביציע. יותר נכון אוהדות, שתיים כאלה, שזה אוהד אחד יותר מהשיא העונתי של ר"ג. כנראה שגם השופט התרגש מהאוהדות הביתיות, ונתן תצוגת שיפוט ביתי למהדרין, מה שהעלה בצדק את מפלס העצבים של האשדודיות. על המגרש התפתח משחק שקול, כשאשדוד מנצלת את היעדרותה של המרכזת שרית רוטשילד ושומרת אישית את ישמח, ממלאת מקום המרכזת. כתוצאה מכך ר"ג היתה חסרת ריכוז. למרות הטקטיקה האשדודית המוצלחת, ארזים סיימה את המחצית הראשונה ביתרון 9-11, בעיקר הודות לחוסר התכליתיות של האשדודיות, שמלבד נוגה שמעוני סבלו ממחסור בקילר אינסטינקט. כמו שצעק מנהל הקבוצה לאחת השחקניות: "אל תפחדי לתת גול!"
במחצית השניה התפתח משחק הפכפך. ארזים הובילה 18-20, לפני שאשדוד עלתה ל-20-21. ואז הגיעה הדקה ה-58. הכדור היה של אשדוד, ישמח עשתה עבירה, השופט לא שרק. אשדוד כבר היתה עצבנית על השופט עוד מקודם, ישמח כבר היתה מתוסכלת עוד מקודם, ומכאן היה קל מאוד להגיע לקטטה המדוברת ושני כרטיסים אדומים. ישמח צעדה ביציע לעבר שחקנית אשדוד והעניקה תקווה לאוהדים לקטטה נוספת, אבל היא רק רצתה לדבר איתה בנינוחות. צאלה, את נחמדה מדי! האוהדים רוצים מכות!
בסיום 21-21*, כששוערת אשדוד אושרי אוחיון מונעת הפסד בהצלה גדולה בהתקפה האחרונה של המשחק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה