משחק נהדר בפתח תקווה בין שתי הקבוצות שסיימו אחרונות בעונה שעברה, אבל מוכיחות שהן יכולות לספק דרמה ועניין.
לפני כל משחק שתי הקבוצות צועקות את קריאת הקרב שלהן. הפתח תקוואיות היום צעקו כל כך חלש שזה נשמע כמו לחישה ולא כמו צעקה, וככה הן גם שיחקו במחצית הראשונה. ראשל"צ הציבה את עינת סוקולוב כשומרת אישית על כוכבת פ"ת, חן, שנשארה פאסיבית בהתקפות והסתפקה בלכוון את חברותיה לקבוצה. בלי ההשתתפות הפעילה שלה, לפ"ת לא היה מה להציע. לראשל"צ דווקא היה הרבה מה להציע, במשחק קבוצתי מצוין שהבליט תנועה יפה בלי כדור של השחקניות, ניהול משחק חכם של ענת גורנשטיין ויכולת מצוינת של השוערת דבורית איטין.
המחצית השניה היתה סיפור אחר לגמרי. אולי בגלל משפחתה של אחת השחקניות שהתמקמה ביציע ועודדה במחיאות כפיים, אולי בגלל התאמות שעשה המאמן בהפסקה, פ"ת עשתה קאמבק מרשים. משום מה ראשל"צ החליפה את השומרת האישית על חן, והשומרות החדשות שמרו עליה בצורה פחות הדוקה (למרות שאחת מהן ניסתה לשמור עליה גם בזמן זריקת שבע). חן היתה אקטיבית יותר בהתקפה ועצם הנוכחות שלה תרמה למשחק של פ"ת. מי שבלטה מעל כולן היתה עדי כלף, עם מהירות שהראשל"ציות לא הצליחו להתמודד איתה. פ"ת הצליחה להשוות ואף היתה ביתרון מספרי של שש על חמש ואפילו שש על ארבע במשך שתי דקות, אבל דווקא אז היא נתקעה. אולי בגלל הנוכחות של שחקני קבוצת הגברים של פ"ת שהתכוננו לאימון שלהם ולא הפסיקו לתת עצות מבלבלות.
כשפ"ת עלתה סוף סוף ליתרון סמוך לסיום, זה קרה אחרי מתפרצת מרהיבה שהסתיימה במסירה מצוינת של חן לעדי. ראשל"צ הצליחה להשוות, ובדקה האחרונה, ששוחקה משום מה בלי שעון, הקבוצות לא הצליחו לכבוש.
תיקו במשחק מותח ושתי קבוצות סימפטיות שעושות חשק לראות אותן עוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה