נורבגיה
מדליית זהב באולימפיאדת בייג'ין 2008. מדליית זהב באולימפיאדת לונדון 2012. מדליית זהב באליפות העולם בברזיל 2011. מדליית זהב באליפויות אירופה 2004, 2006, 2008, 2010. הן די טובות, הנורבגיות האלה. התואר היחיד שנורבגיה הפסידה בארבע השנים האחרונות היה ביורו 2012, וגם זה רק אחרי שתי הארכות בגמר נגד מונטנגרו.
נורבגיה היא המועמדת הבכירה לניצחון גם באליפות העולם הנוכחית. אמנם הסגל שלה מזדקן ולא נראה בשיאו לפני הטורניר, אבל נורה מורק בת ה-22 התאוששה מהפציעות הרבות שלה ומזרימה דם חדש לנבחרת. שאר שחקניות המפתח מבוגרות יחסית: הפיבוטיות הן איזבל בלנקו בת ה-34 והיידי לוקה בת ה-30, שתיהן עדיין בין הפיבוטיות הטובות בעולם; השוערת קתרין לונדה בת 33, ועדיין השוערת הטובה בעולם; שחקניות ההגנה הקשוחות, ברייוואנג ואניה אדין-המרסנג, הן בנות 33 ו-30 (אדין, אגב, הוסיפה לשם משפחתה את ה"המרסנג" לאחר שהתחתנה עם שחקנית קבוצתה, גרו המרסנג, עוד שחקנית נורבגית אדירה שכבר פרשה מהנבחרת. הן מגדלות ילד ביחד ומשחקות ביחד באלופת נורבגיה, לארוויק); המקשרת הימנית לין סולאנד, כמו גם הקיצונית הימנית לין קריסטין ריגלהות' קורן, בנות 29. הן די מבוגרות, הנורבגיות האלה, אבל הן עדיין נחושות, קשוחות וחזקות. עדיין הנבחרת שצריך לנצח כדי לזכות בתואר.
נבחרת נורבגיה, ביחד עם נבחרת מונטנגרו, גרמה לי להתאהב בכדוריד בזמן האולימפיאדה. זה קרה בעיקר בזכות לין סולאנד, שיד שמאל שלה קיבלה אצלי את הכינוי "יד הנפץ" לאחר שהשוערות היריבות לא הצליחו לעצור את הזריקות האדירות שלה. ההערכה שלי אליה קצת ירדה אחרי שגיליתי בקיץ שהיא קוראת את "חמישים גוונים של אפור", אבל היכולת שלה בכדוריד חשובה יותר מהטעם הספרותי שלה. היא גם תמיד מנסה לעזור לחברותיה לקבוצה, ולפני שנתיים פתחה קבוצת פייסבוק בשם "מועדון השידוכים של לין סולאנד", שניסתה לשדך בין רווקים פנויים לבין שחקניות פנויות מקבוצתה. אולי בגלל עודף רומנטיקה בחייה, סולאנד לא הציגה יכולת מרשימה בשנה האחרונה, אבל באליפות העולם נראה שהיא חוזרת לעצמה.
השחקנית האהובה עליי בנורבגיה, והשחקנית השניה האהובה עליי בעולם כולו, היא "לינקה", לין קריסטין ריגלהות' קורן. היא היתה פעם רק ריגלהות', עד שהתחתנה עם הכדורידן אנדרו קורן וצירפה לשמה את שם משפחתו, בזמן שהוא מוכיח שהוא פמיניסט אמיתי וצירף את שם משפחתה לשמו שלו. מה שיותר חשוב לענייננו הוא היכולת של לינקה על המגרש. המהירות שלה עדיין שם בגיל 29, כמו גם ההגנה המצוינת והמשחק הקבוצתי. לינקה, עם העיניים הגדולות, החיוך הנצחי והמבט הקבוע של "אני לא מאמינה שהבקעתי עכשיו" אחרי שהבקיעה עוד שער, היא אחת השחקניות האהובות ביותר שאפשר למצוא.
סרביה
סרביה היא מארחת הטורניר וזה היתרון הגדול שלה, כי מבחינת כישרון היא נבחרת לא רעה אך לא שווה מדליה. יורו 2012 נערך גם הוא אצלה, והיא הגיעה למקום הרביעי המכובד והמאכזב בו זמנית. עכשיו היא רוצה מדליה, אבל בינתיים לא מפגינה יכולת שראויה למדליה. בשמינית הגמר היא ניצחה את דרום קוריאה המאכזבת רק בזכות שער בשניה האחרונה של המשחק. גם הקהל הסרבי מתנהג בנימוס מוגזם ובקושי מעודד, לא משהו שאנחנו מכירים מאולם פיוניר. עם זאת, לסרביה יש מספיק קהל ומספיק כישרון כדי להקשות על כל נבחרת אחרת.
בראש הנבחרת עומדת הקפטנית והמנהיגה הבלתי מעורערת, המקשרת השמאלית אנדראה לקיץ'. לֶקיץ' הקשוחה לוקחת אחריות ברגעים החשובים ומובילה את חברותיה. בעונה שעברה היא זכתה בליגת האלופות עם גיור ההונגרית. עם חגורה כחולה בקאראטה, ואהבה לכדורעף וכדורסל, לקיץ' היא ספורטאית אמיתית. באתר הרשמי שלה היא מספרת על אהבתה לכדוריד: "מהיום הראשון שעליתי על המגרש, הכדוריד מילא אותי בשמחה כל יום. הוא עדיין עושה את זה. כדוריד נעשה החיים שלי וזה לא השתנה מאז." היא מתלוננת על חוסר הפופולריות של הכדוריד בסרביה ועושה הכול כדי לקדם אותו, בין השאר בעזרת קייטנת כדוריד לילדות שהיא מנהלת.
חוסר הפופולריות של הכדוריד בסרביה גרם לשחקנית חשובה נוספת, המקשרת הימנית סאניה דמיאנוביץ', לעבור לשחק בקבוצות זרות, וכיום היא משחקת בוויבורג הדנית. כשחקנית מקצוענית במדינה זרה, סאניה מספרת על קשיי החיים. היא שונאת להתעורר מוקדם בבוקר לאימונים, וכמו כדורגלן ישראלי טיפוסי, 8:30 בבוקר נחשבת אצלה שעה מוקדמת מדי להתעורר. כמו חובבת ספורט אמיתית, פותחת את הבוקר בקריאת מדור הספורט של העיתון, ולאחר מכן מקיימת סדר יום שגרתי של אימון, ארוחה, שינה, אימון, ארוחה, שינה. "אבל אני לא מתלוננת, ספורט מביא גם דברים נפלאים. ספורט מקצועני מחייב הקרבות ומשמעת. אני שמחה להתפרנס ממשהו שאני אוהבת." אוהבת וטובה בזה. בגובה 1.82 וזריקה אדירה ביד ימין, דמיאנוביץ' כמעט בלתי ניתנת לעצירה.
שחקניות חשובות נוספות הן הפיבוטית דראגנה צְבִייץ' (Cvijic), שלמרות הפנים הילדותיות והחיוך התמים היא השחקנית האלימה ביותר בכדוריד כיום, והשוערת קתרינה תומאסביץ', שאומרים שאין לה ימים בינוניים, רק ימים גדולים או גרועים, ועד עכשיו באליפות יש לה רק ימים גדולים.
המשחק: נורבגיה טובה ועמוקה יותר, סרביה עם הקהל והנחישות מסוגלת להפתיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה