זה לא היה אמור להיות הגמר. המארגנים עשו הכול כדי שהמארחת אלג'יריה תהיה בגמר, וסידרו לה הגרלה קלה שתמנע ממנה לפגוש את שתי היריבות החזקות בטורניר, תוניסיה ואנגולה. אבל אלג'יריה פישלה והפסידה בחצי הגמר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ותוניסיה הדהימה בחצי הגמר את אנגולה, האלופה בשמונת הטורנירים האחרונים. אז קיבלנו את תוניסיה - קונגו בגמר, ולא התאכזבנו אפילו לרגע אחד.
6000 צופים מילאו בגמר את האולם עד אפס מקום ועודדו נפלא. אלפי אלג'יראים התאחדו עם מאות תוניסאים ביציע כדי לעודד את הנבחרת התוניסאית בשירה וכוריאוגרפיה. אלפי גברים מוסלמים שמעודדים נשים ספורטאיות, בבגדים קצרים ובלי רעלות. אולי יש עוד תקווה לעולם, והרבה ממנה שייכת למונהChebbah, ה-MVP של הטורניר ושחקנית הקבוצה הדנית ויבורג, שחקנית שאי אפשר שלא לאהוב.
קונגו התפרסמה במאה האחרונה שלא בטובתה: קודם הבלגים טבחו באזרחים, אחר כך הדיקטטור מובוטו טבח באזרחים בתמיכת הבלגים והאמריקאים, וב-1998 פרצה מלחמת אזרחים שגבתה 5.4 מיליון קורבנות ועדיין לא לגמרי נגמרה. בזמן שבתוניסיה התרחשה מהפכה דמוקרטית מרשימה, הנשים בקונגו הן כנראה האומללות בעולם, במדינה ששוברת שיאים של אלימות מינית מחרידה.
בתנאים כאלה, מפתיע שבכלל יש נבחרת נשים קונגולזית בכדוריד. מפתיע עוד יותר שהנבחרת הזאת הולכת ומשתפרת, סיימה במקום השלישי את אליפות אפריקה הקודמת, השתתפה במונדיאל האחרון ועכשיו כאמור הפתיעה את אלג'יריה המארחת והגיעה לגמר. עם שחקניות שכמעט כולן משחקות בליגות הנמוכות בצרפת או בליגה המקומית בקונגו, קונגו הראתה לב ענק ונתנה פייט אדיר גם בגמר. אף פעם לא קראתי על נשות קונגו מלבד בהקשר של אלימות נגדן, עד אתמול. אתמול הנשים קונגולזיות הוכיחו שהן יכולות לככב גם בחדשות טובות, באומץ ובנחישות.
הפייט האדיר של קונגו, נגד נבחרת טובה ממנה ונגד הקהל, הספיק עד ל-19-19 כעשר דקות לסיום. אולם קצת לפני כן נפצעה אחת הכוכבות של קונגו, אוקוקו, בהתנגשות עם שחקנית קבוצתה. בלעדיה, הקפטנית והכוכבת הגדולה כריסטיאן Mwasesa, שנבחרה בעבר שלוש שנים ברציפות למקשרת השמאלית הטובה ביותר בליגה הצרפתית, לא הספיקה. תוניסיה ניצלה את המומנטום כדי לכבוש ארבעה שערים רצופים, לעלות ל-19-23 ולנצח את המשחק 20-23, תואר ראשון מאז 1976. החגיגות בסיום היו מרגשות, כשהתוניסאיות חוגגות עם אוהדיהן וגם מתחבקות עם הגברים ששייכים לצוות ההנהלה והאימון.
זה היה גמר של שתי נבחרות עם לב ענק, שהוכיחו שוב שספורט הוא לפעמים הרבה יותר מספורט, ונותנות תקווה והשראה לנשים בכל העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה